אם אובחנת לאחרונה כסובל ממחלת חניכיים, כמובן שיש לך שאלות איך הטיפול מתחיל ומה מהלך הטיפול במחלה. קריאת מסמך זה תיתן לך תשובות אשר יחשפו לפניך את אפשרויות טיפול אשר מטרתם שמירת מחלת החניכיים תחת בקרה, ולגלות לך מהן אפשרויות הטיפול חדשניות והיעילות ביותר אשר ידועות כיום.

שתלים ברפואת שיניים, הם בעצם תחליף מלאכותי לשורשי השיניים עשוי ממתכת. הם בעלי צורת בורג ועשויים ממתכת טיטניום, ומוחדרים אל הלסת על מנת לחבר אליהם שיניים מלאכותיות. השתלים היוו פריצת דרך טיפולית ששינתה את פני עולם רפואת השיניים, ומעטים הם המטופלים אשר לא יכולים ליהנות מהם !

ההצלחה של הטיפול בהשתלות מתחילה באבחון נכון ומבחירת אפשרויות הטיפול השונות. כמו בכל ניתוח רפואי, קיימים סיכונים וסיבוכים גם בהשתלות שיש לקחת בחשבון לפני התהליך. אמנם, למזלנו, הסיכונים והסיבוכים נדירים, אך על הרופא והמטופל להיות מודע אליהם.

ישנם מקרים, בהם יש למטופל עצם טובה, ואז ישנה אפשרות לביצוע השתלים ולהרכבת השיניים באותו יום של ההשתלה. כאשר אנו חושבים שהתנאים מתאימים – אנחנו מבצעים טיפול זה.

בזמן הרמת סינוס המכונה מבוצעת הפרדה בין רקמה רכה המצפה את הסינוס (הממברנה השניידריאנית) לבין רצפת הסינוס, ומבצעים את השתלת העצם בין הרקמה הרכה לבין העצם של רצפת הסינוס. הדרך המועדפת עלינו היא "הגישה הכירורגית המינימלית": ביצוע בעזרת מיקרו-כירורגיה של גישה דרך דרך קדח השתל ("הרמה סגורה") ושימוש באמצעים חדישים, כמו בלון – לביצוע הרמת הממברנה. זה תהליך ניתוחי קצת ארוך, אבל עם תופעות לוואי מינימליות לאחר הניתוח.

השתלת עצם מאפשרת להוסיף עצם במקום בו היא חסרה, כשלב מקדים או בו זמנית עם ביצוע השתלים. ישנן שיטות הקליניות שונות שנועדו להשגת מטרה זו, כולל השתלת עצם ממקור עצמי של אותו מטופל, או בעצם המופקת ממקור חיצוני (מבנק עצם). העצם המושתלת יכולה להיות בצורת "גוש" או גרגירים, ולאחר השתלתה במקום המיועד יש לכסותה בממברנה מגינה. נתן לשחזר את העצם הן בצורה "אופקית", כאשר עובי הלסת דורש הרחבה כתוצאה מהיות הלסת דקה מדי, או באופן "אנכי" (ורטיקלי) כאשר הגובה האנכי של הלסת אינו מאפשר ביצוע שתלים באורך מתאים. במקרים רבים של חוסר עצם באזור שיניים טוחנות עליונות, הדבר נובע מקרבת חלל הפה לסינוס המקסילארי, ואז יש צורך בפרוצדורה של "עיבוי רצפת הסינוס" (הרמת סינוס).

אחת הבעיות המרכזיות ביישור שיניים היא "אובדן עיגון" – כלומר השיניים המיועדות להיות מעגנות ויציבות ומשמשות כעיגון להזזת השיניים האחרות – מתחילות לזוז ממקומן…. במקרים שיש סכנה לאובדן עיגון היה נהוג להשתמש ב"רסן" המוחזק על הראש וכמובן אף אחד לא אוהב ממש מכשיר כזה….

בשנים האחרונות התפתחה במהירות שיטה בה מוכנסים לעצם הלסת ברגים קטנים שישמשו לעיגון. ברגים אלו עשויים מטיטניום, נראים כמו "פירסינג", ומשמשים למשיכת שיניים בעזרת גומיות וקפיצים. שימוש בשתלים אלו מקצר את זמן הטיפול, מונע תזוזת שיניים לא רצויה, ונמצא כטיפול בטוח ביותר בידיים מיומנות.

לעיתים השיניים לא נראות בפרופורציות יפות, והן יכולות להיות קצרות מדי – דבר המשפיע על היופי של החיוך. ביכולתנו, בפעולות פשוטות יחסית, לשנות מצב זה ולתת החושף שיניים באורך הנכון. כמו כן לעיתים אצל אנשים מסוימים – החיוך חושף יותר מדי חניכיים – וגם אז רופא החניכיים המנוסה יודע להשפיע הן על גובה החניכיים ביחס לשפה, והן גובה קו החיוך של השפה העליונה.

צחצוח שיניים יסיר את הרובד הדנטאלי (פלאק) ושאריות אחרות משיניך. לרובד תפקיד ראשוני במחלות הפה והשיניים, כגון עששת ומחלת חניכיים. הדרך הטובה ביותר לסלק רובד מהשיניים היא צחצוח יומיומי ביתי בעזרת מברשת שיניים ובעזרים נוספים "לניקוי בין השיניים".

לחצו לתמונות…

מי שמזלזל במחלות חניכיים – טועה. הן לא סתם מציקות, אלא עלולות להגביר את הסיכון לשלל תחלואים ובהם מחלות לב, סוכרת, לידה מוקדמת וייתכן שאף טרשת נפוצה.

איתור מוקדם של מחלות חניכיים וטיפול בהן עשויים למנוע מחלות אחרות או לחלופין לשפר את מצבם של חולים במחלות כמו סוכרת ולב. שכן, מחלות חניכיים הן גורם סיכון להרבה מחלות סיסטמיות (מערכתיות), בהן מחלות לב, לידה מוקדמת של תינוקות במשקל נמוך, סוכרת ובעיות בדרכי הנשימה. כן מסוכנת המחלה לאנשים אחרי שבץ (CVA).