תרומת כליה - מדריך לתורמים

איך נעשית תרומת כליה?

השתלה מתורמים חיים חייבת לקבל את אישורו של המרכז הלאומי להשתלות הפועל מטעם משרד הבריאות, והתורם חייב לעבור סדרה של מבדקים פסיכולוגיים ובדיקות רפואיות. תוצאות הבדיקות והמבדקים מועברות לאחר מכן לאישורה של ועדת ההשתלות של בית החולים.

בתרומה מקרוב משפחה (מדרגה ראשונה או שנייה - כולל הורים, אחים, ילדים, דודים ובני דודים, בעל ואישה) מעבירה הוועדה המקומית שבבית החולים את החלטתה למרכז הלאומי להשתלות לקבלת האישור לביצוע ההשתלה. התהליך נמשך כחודש ימים. אם התורמים הם חברים או זרים ולא בני משפחה, נעשית קודם כול בדיקת התאמה בינם לבין מקבל הכליה.

נוסף על כך כותבים העובדת הסוציאלית והפסיכיאטר של המחלקה דו"ח הערכה על התורמים. סיכום ההערכה הזה מועבר למרכז הלאומי להשתלות. לאחר מכן מופנה התורם לבדיקה נוספת במכון הערכה פסיכולוגי מחוץ לבית החולים. לבסוף נערכים ראיונות לתורם ולמי שמיועד לקבל את הכליה בפני ועדה ארצית של משרד הבריאות. הוועדה הזאת מעבירה את המלצותיה לאישורו הסופי של מנכ"ל משרד הבריאות.

בקצרה - מדובר בהליך לא קצר שמטרתו להבטיח את ההתאמה של התורם וכשירותו הנפשית לביצוע התרומה.

לאחר שמתקבל האישור ממשרד הבריאות, עובר התורם בדיקות רפואיות נוספות. לשם כך הוא מתאשפז בבית החולים. הליך האישורים והבדיקות נמשך בין שלושה לשישה חודשים.

מה צפוי לי אם החלטתי לתרום כליה?

אדם יכול לתרום כליה אם בדיקת ההצלבה בינו לבין המקבל היא שלילית. כיום כבר אין צורך שתהיה התאמה בסוג הדם בין התורם למקבל. ההתגברות על אי־ההתאמה הזאת נעשית באמצעות נטרול הנוגדנים או באמצעות כניסה לתוכנית הצלבה בין תורמים - בתנאי שלמקבל יש סוג דם A או B

התורם חייב לעבור בדיקה רפואית מקיפה כדי לוודא שתרומת הכליה אינה מסכנת את בריאותו ושמבנה הכליות שלו ושתפקודן תקינים לחלוטין. הכנת התורם מצריכה שני ימי אשפוז שבמהלכם נעשות הבדיקות הבאות:

• בדיקה אצל רופא נפרולוג.

• בדיקות דם כדי לעמוד על תפקודם של הכליות ושל הכבד וכדי לברר מהו מצבה של מערכת החיסון בגוף. כן נעשות בדיקות שמטרתן לברר אם התורם הוא נשא של נגיפים.

• בדיקת שתן שמיועדת לברר אם יש הפרשה של חלבון וכן אם ההפרשה של הקריאטינין היא במסגרת הנורמה.

• בדיקת תפקודי לב וריאה. התורם עובר צילום חזה, בדיקת אק"ג, בדיקת אקו לב ובדיקת תפקודי ריאות (אם הוא מעשן או סובל מאסתמה).

• בדיקת אולטרסאונד - כדי לאמוד את גודל הכליות וכדי לעמוד על צורתן.

• בדיקת CT לאחר הזרקת חומר ניגוד (יוד) - כדי לעמוד על מבנה כלי הדם של הכליות. המידע הזה חיוני כדי שניתן יהיה לדעת איזו מבין שתי הכליות מתאימה יותר להשתלה.

• בדיקה פסיכו־סוציאלית. את הבדיקה מבצעים פסיכיאטר ועובדת סוציאלית.

• חשוב לדעת, שלעיתים צריך לחזור על חלק מהבדיקות או לעשות בירורים שונים גם לאחר האשפוז.

מהם הסיכונים בניתוח להוצאת כליה?

כל ניתוח וכל הרדמה כרוכים בסיכון, אולם בשיטות ההרדמה המודרניות הסיכון הזה הוא מינימלי.

בדומה לכל ניתוח, עלולים להתפתח סיבוכים גם בניתוח להוצאת כליה, כגון בקע בצלקת וזיהום בפצע. מאחר שמדובר בניתוח באדם בריא, הסיבוכים האלה נדירים.

הכליה הנותרת אצל התורם תמלא גם את תפקידה של הכליה שנתרמה במשך כל חייו של התורם. עם זאת יש לזכור שאם הכליה הבודדת תיפגע, לא תהיה הכליה האחרת כדי למלא את מקומה.

מה יעשו לי בניתוח הוצאת הכליה?

בדרך כלל מעדיפים להשתמש בכליה השמאלית, שכן בצד השמאלי יש וריד ארוך יותר, אך לעיתים עושים שימוש בכליה הימנית בגלל אילוצים אנטומיים (כלי דם בודד בצד הימני לעומת כלי דם כפול בצד השמאלי).

הניתוח נעשה בהרדמה מלאה בשיטה לפרוסקופית שבה מוציאים את הכליה דרך חתך בחלק התחתון של הבטן (בדומה לחתך לניתוח קיסרי). החתך הוא באורך של כ־7 ס"מ.

כמה זמן נמשך הניתוח?

הניתוח נמשך כשלוש שעות, ולאחריו תשהה עוד כשעתיים בחדר ההתאוששות. לאחר מכן יעבירו אותך למחלקה.

כיצד ארגיש לאחר הניתוח?

בעת המעבר ממחלקת ההתאוששות למחלקה, התורם עדיין מקבל עירוי לווריד, ונקז (קתטר) מחובר לשלפוחית השתן שלהם. תרופות הרגעה ונוגדי כאב ניתנים לפי הצורך. את הקתטר מסירים ביום שלמחרת הניתוח.

כמה זמן נמשך האשפוז לאחר תרומת כליה?

האשפוז שלאחר ניתוח לתרומת כליה נמשך כארבעה ימים.

מהי תקופת ההתאוששות מהניתוח? מתי "אחזור לעצמי"?

לאחר כשלושה שבועות של מנוחה בבית ניתן - בדרך כלל - לחזור באופן הדרגתי לפעילות מלאה. עם זאת מומלץ לא לעסוק בפעילות פיזית מאומצת בשלושת החודשים שלאחר הניתוח.

אילו בדיקות שגרתיות מומלץ לעבור לאחר הניתוח?

תורם כליה חייב לעבור בדיקות רפואיות שגרתיות אחת לשנה. אלה יכללו בדיקות לחץ דם ובדיקות של רמת הקריאטינין בדם.

אילו זכויות מגיעות לי לאחר ניתוח תרומת כליה?

הרופא המטפל ייתן לך אישור מחלה על פי הצרכים הרפואיים ובהתאם לאופי העבודה שלך כדי להבטיח תקופת החלמה מלאה.

פרופ' איתן מור הוא מנהל מחלקת ההשתלות במרכז הרפואי רבין, מקבוצת כללית, פרופסור חבר באוניברסיטת תל־אביב, חבר במועצת המנהלים של המרכז הלאומי להשתלות וחבר בוועד החברה הישראלית להשתלות