השתלות שיניים - מדריך למנותחים

מתי יש צורך בהשתלת שיניים?

השתלת שיניים היא פתרון יעיל למי שאיבדו שיניים או שסובלים משיניים הרוסות המיועדות לעקירה.

בטכנולוגיה הזאת השתל, שעשוי ממתכת עמידה, מחליף את שורש השן שנעקרה, ועליו בונים את השן, העשויה מחרסינה. הפתרון הזה, במרבית המקרים, הוא לטווח ארוך. שיעור ההצלחה בניתוחים האלה מגיע ל־95%.

השתלת השיניים היא אומנם פתרון מצוין לאובדן שיניים, אבל יש למצב הזה פתרונות לא פחות טובים, יעילים, ובדוקים, למשל, התקנת גשר מעל שן חסרה או מעל שיניים חסרות. לכל אדם מתאים פתרון אחר, ולכן יש לשוחח עם רופא השיניים על החלופות השונות כדי להגיע לפתרון השיקומי המתאים ביותר.

התקנת גשר אינה מצריכה ניתוח, ולכן בעיני אנשים רבים זהו פתרון שכרוך בפחות אי־נוחות בהשוואה להשתלת שיניים. לעומת זאת, שיניים מושתלות מחזיקות מעמד שנים רבות יותר מאשר גשר בשל יכולתן לעמוד בעומסים גדולים יותר.

מגרעת נוספת שיש לגשר ואשר אותה יש להביא בחשבון היא שהתקנתו דורשת לעיתים השחזה של שיניים בריאות. השתלת שיניים, לעומת זאת, אינה כרוכה בפגיעה בשיניים הבריאות הסמוכות.

אילו הכנות יש לעשות לקראת השתלת שיניים?

מאחר שהשתלים מוחדרים לרקמות החניכיים של הפה בניתוח, הרי שהטיפול הזה כרוך בסיכונים, ועלולים להיות לו סיבוכים.

השתלים והטכניקות להחדרת השתלים אומנם השתכללו עם השנים (השתלת שיניים היא טכניקה שקיימת כבר יותר מ־30 שנה) כך שמספר הסיבוכים קטן, אך למרות זאת קשה למנוע לחלוטין סיבוכים כמו פגיעה בעצב, חדירה לסינוס, זיהום סביב השתל או אי־קליטתו ברקמות הפה.

כדי למנוע עד כמה שאפשר את הסיכונים ואת הסיבוכים על רופא השיניים לבדוק היטב כל מטופל, לדעת מהי ההיסטוריה הרפואית שלו (למשל, אם הוא סובל מסוכרת, מאוסטאופורוזיס, ממחלות לב, מבעיות בקרישת הדם), להכיר את הרגליו (למשל, עישון), לדעת מהן התרופות שהוא לוקח באופן קבוע (למשל, תרופות לדיכוי המערכת החיסונית) ולשלוח אותו לצילומי רנטגן מתאימים, כולל הדמיות כמו סי־טי (CT) או סי־בי־סי־טי (CBCT). במקרים מסוימים עשוי רופא השיניים להורות על נטילת אנטיביוטיקה זמן מה לפני הניתוח להשתלת שיניים ולאחריו.

לאחר הבדיקות המקדימות על הרופא לתכנן את ההשתלה. אם מדובר בשתל אחד, הרי התכנון פשוט, יחסית. אך אם יש צורך בכמה שתלים סמוכים שיישאו כותרות שיניים רבות, התכנון מורכב יותר, וחשיבותו גדלה.

חשיבות רבה יש לכמות העצם באזור ההשתלה. אם כמות העצם קטנה, או אם השתל המתוכנן קרוב לסינוס, יש צורך בניתוחים מקדימים מיוחדים להוספת עצם או להכנת הסינוס להשתלה.

נוסף על כך יש צורך בסדרה של בדיקות מקדימות כדי שניתן יהיה ליצור שן מלאכותית שתדמה ככל האפשר לצבע ולמרקם של השיניים המקוריות.

מה קורה במהלך ניתוח ההשתלה?

את הניתוח עושה רופא שיניים שהוא מומחה למחלות חניכיים ו/או לכירורגיה של הפה ושל הלסת, או רופא שיניים שעבר השתלמות מיוחד בהשתלות שיניים.

המילה "ניתוח" אומנם מזכירה לנו בתי חולים, אולם את ההשתלות עושים במרבית המקרים במרפאות שיניים רגילה, ולא נזקקים לחדרי ניתוח בבתי חולים. גם במרפאה ניתן ליצור סביבה נקייה וסטרילית.

אם העצם מוכנה לקליטת השתל - כאמור, לעיתים יש להכינה באמצעות סדרה של טיפולים מקדימים - ניתן להתחיל בפעולת ההשתלה, שנעשית בשלושה שלבים:

1. החדרת השתל אל עצם הלסת וקיבועו
השתל הוא למעשה עצם מתכתי שלרוב נראה כמו בורג. הקיבוע של השתל אל עצם הלסת נעשה בדרך כלל בתנועת הברגה. השתל מוכנס לגמרי פנימה, כך שהקצה שלו אינו בולט מעל לחניכיים. לאחר שהשתל הוחדר פנימה לעצם הלסת, סוגר רופא השיניים את הפצע שבחניכיים - למשל באמצעות תפירה - כך שרקמת החניכיים מכסה לחלוטין את השתל. אם מדובר בשן קדמית, מתקינים במקום השן שחסרה שן זמנית מחומר אקרילי ומקבעים אותה באמצעות גשר. אם מדובר בשן אחורית, שהיעדרה מפריע פחות מהבחינה האסתטית, ניתן לוותר על השן הזמנית. את ההחלטה על כך מקבלים יחדיו המטופל והרופא.

2. חשיפת השתל והתקנת כיפת המתכת
כמה חודשים לאחר החדרת השתלים (בדרך כלל, בין שלושה לשישה חודשים) חושף רופא השיניים את השתל ומתקין עליו כיפת מתכת. מטרת החשיפה היא להכין את השתל לקראת "הלבשת" הכתר הסופי עליו.

מטרתה של כיפת המתכת היא להקל את תהליך הריפוי של החניכיים במקום. (תהליך הריפוי סביב השתל הגלוי איטי יותר בגלל המבנה הספירלי שלו). לאחר התקנתה של כיפת הברזל מחזיר רופא השיניים את השן הזמנית האקרילית (אם זו הותקנה קודם לכן).

3. התקנת השן הסופית
לאחר פרק זמן מסוים, שעשוי לנוע בין שבוע לכמה שבועות, מתקינים את השן הסופית שעשויה מחרסינה. שלב ההתאמה של שן החרסינה עשוי להצריך כמה פגישות עם רופא השיניים. הסיבה: לעיתים יש להחזיר את הכתר למעבדה למקצי שיפורים כדי להגיע לגודל, לצורה ולצבע הרצויים.

כיום נהוגה גם השיטה של השתלת שיניים בניתוח אחד בלבד, ללא חלוקה לשלבים. בשיטה הזאת משתילים את השתלים ומיד לאחר מכן - בלי להמתין כמה חודשים - מרכיבים את הכתרים הסופיים. עד כה התקבלו דיווחים על תוצאות טובות בשיטה הזאת, אך לא כל הרופאים מוכנים עדיין לקבל אותה. לטענתם, רק לאחר כ־10 שנים ניתן יהיה לדעת אם אכן היא תחליף ראוי לשיטת השלבים הנהוגה כיום.

כמה זמן נמשך הניתוח?

השתלת שתל אחד נמשכת כמה דקות. השתלת כמה שתלים עלולה להימשך כמה שעות, שכן מדובר בעבודה שמחייבת דיוק רב ותכנון קפדני. בתום ההשתלה הולכים המטופלים הביתה ואינם זקוקים לתקופת התאוששות.

הרכבת השיניים - הזמניות והקבועות - נמשכת דקות אחדות, בדומה להרכבת כתר על שן רגילה. עם זאת, כאמור, לעיתים יש צורך בכמה פגישות להתאמה הסופית - עד להשגת התוצאה הרצויה.

איך ארגיש לאחר הניתוח ולמה לצפות?

כמו לאחר עקירת שיניים גם לאחר ניתוח להשתלת שיניים יש לצפות לכאבים. אלה עלולים להחריף לאחר שמתפוגגת ההשפעה של ההרדמה המקומית ולהימשך כמה שעות ולעיתים אף כמה ימים לאחר הניתוח. לכאבים עלולים להתלוות נפיחות, אודם ואפילו דימומים. ניתן להשתמש במשככי כאבים בהתאם להמלצת הרופא המטפל.

מהם הסיבוכים האפשריים של הניתוח?

בניתוח להשתלת שיניים יש שני סוגים של סיכונים: כלליים, הקיימים בכל ניתוח, ואלה הייחודיים להשתלות שיניים.

הסיכונים הכלליים הם:
• זיהום בפצע הניתוח: הזיהום הוא לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות הוא עלול להתפתח לזיהום משמעותי יותר שעלול לחדור לזרם הדם (ספסיס), למסתמי הלב (אנדוקרדיטיס) וכו'. התפתחות של זיהום מצריכה לעיתים נדירות לפתוח מחדש את החניכיים כדי לסלק את השתל ויחד איתו גם את החיידקים שהצליחו לחדור פנימה.

• דימום: בעיקר באזור הניתוח כתוצאה מפגיעה מקומית ברקמה. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הניתוח אך גם בשעות, בימים ובשבועות שלאחר מכן. עם זאת, דימום שמתחיל כמה ימים או שבועות לאחר הניתוח הוא נדיר מאוד. הדימום נוצר כתוצאה מפתיחה של כלי דם קטן בחניכיים. במקרים שבהם הדימום הוא רב, יש צורך בניקוז, אולם זהו מצב נדיר.

• סיכוני ההרדמה: נובעים לרוב מרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). לעיתים נדירות מאוד תיתכן תגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנפילקטי).

הסיכונים הייחודיים להשתלת שיניים הם:
• פגיעה עצבית: שיכולה לגרום לאובדן תחושה או לתחושת נמלול בחלל הפה או לפגיעה בחוש הטעם. פגיעה כזאת היא נדירה וחולפת במרבית המקרים מאליה.

• פגיעה בסינוס: כתוצאה מחדירת השתל לחלל הסינוס. תקלה כזאת עלולה לגרום לזיהומים בסינוסים.

האם יהיו עליי הגבלות לאחר הניתוח?

יש להימנע מאכילה או משתייה במשך כשעתיים לאחר הניתוח - עד שחולפת ההשפעה של חומר ההרדמה - אך אין צורך להישאר בהשגחה לאחר הניתוח.

במשך כמה ימים יש להימנע מאכילת אוכל קשה ומלעיסה בכוח על מקום ההשתלה. כמו כן רצוי להימנע מפעילות גופנית מאומצת בימים שלאחר הניתוח.

כדי לשמור על השיניים המושתלות למשך שנים ארוכות יש לשמור על היגיינת פה קפדנית, הכוללת צחצוח שיניים באמצעות מברשת עדינה (למניעת פגיעה בחניכיים) וניקוי בעזרת מכשירים המיועדים לכך (חוט דנטלי, קיסמים מיוחדים).

אם לאחר הטיפול החום עולה או מופיעים כאבים חזקים, דימום או הפרשות מקומיות מהפה, יש לפנות מיד לרופא.

גם אם אין תופעות לוואי חריגות כלשהן, הרי בחודשים שלאחר ההשתלה יש לגשת כמה פעמים לביקורת אצל הרופא שהשתיל את השיניים.

מתי "אחזור לעצמי"?

כמעט כל המטופלים מדווחים שימים ספורים לאחר ההשתלה חולפים הכאבים, והרקמה סביב השתל מבריאה לחלוטין. באותו השלב השתל מחליף את השן, והתחושה היא כאילו מדובר בשן טבעית.

לאובדן שיניים מתלווים לעיתים קרובות דימויים של הזדקנות, וההשתלה מפחיתה את התחושה הזאת ולעיתים אף מעלימה אותה כליל.

אילו זכויות מגיעות לי לאחר ניתוח להשתלת שיניים?

השתלת שיניים היא ניתוח רפואי לכל דבר. רופא המשפחה ייתן לך אישור מחלה על פי הצרכים הרפואיים ובהתאם לאופי העבודה שלך.

ד"ר נפתלי ברזניאק הוא רופא כללי, רופא שיניים, מומחה ביישור שיניים ומשמש היועץ הראשי של כללית סמייל בתחום האורתודונטיה (יישור שיניים). הוא מנהל את מחלקת ההתמחות באורתודונטיה במרכז לרפואת שיניים של צה"ל בתל־השומר והיה בעבר יו"ר האגודה הישראלית לאורתודונטיה