לאחר עקירת שיניים, מתרחש תהליך של איבוד עצם הלסת, התהליך מואץ בחודשיים הראשונים לאחר העקירה וממשיך כל החיים. כאשר מחליטים לשים שתל זמן רב לאחר העקירה, יתכן שבלסת אין מספיק גובה או רוחב עצם המאפשרים ביצוע שתל מתאים. בעזרת טכניקות חדישות של בניית והשתלת עצם ניתן לבנות מקום לשתלים.
לסת עליונה
שורשי השיניים הטוחנות העליונות קרובים ולעיתים שקועים במערות האף (הסינוס).
כשעוקרים שיניים אלה הסינוס גדל לתוך החלל החדש שנוצר, על חשבון העצם שתמכה בשיניים בלסת העליונה. החזרת גובה או רוחב העצם, על מנת לאפשר השתלה נעשית בתהליך הנקרא הרמת סינוס.
-
סינוס שגדל על חשבון עצם הלסת לאחר עקירות.
- בניית עצם חדשה תוך כדי הרמת רצפת הסינוס.
-
שתל בעצם החדשה.
-
ישנן שתי שיטות עיקריות להרמת רצפת הסינוס: האחת– הרמת סינוס פתוחה, נעשית בעזרת פתיחת "דלת" צדדית שדרכה נעשית השתלת העצם.
-
השנייה - הרמת סינוס סגורה , בה נעשה מילוי עצם והרמת חלק מרצפת הסינוס דרך אזור ההשתלה עצמו.
הכירורג יבחר את השיטה המתאימה, לאחר בדיקת המטופל והצילומים, לפי כמות העצם החסרה ומיקום חסר.
לסת תחתונה
לאחר אבדן שיניים בלסת התחתונה, עצם הלסת נספגת בשני מימדים רוחב וגובה. בעומק הלסת התחתונה עובר עצב ראשי האחראי על עצבוב השיניים התחתונות והשפה התחתונה. עצב זה עובר בתוך תעלה הנמצאת בד"כ מתחת לשורשי השיניים התחתונות. במקרים של אבדן גובה עצם בלסת התחתונה וצורך לשקם ע"י שתלים, חובה לבדוק שנותר גובה עצם מספיק מעל התעלה. פגיעה בעצב זה עלולה להסתיים בנכות חולפת או קבועה, אבדן תחושה בשיניים ובשפה התחתונה. במידה ואין מספיק עצם, ניתן להשלים את העצם החסרה במספר דרכים :