מאלף עד תו על בריאות הפה

משפט ידוע גורס שאם לא תרוץ עכשיו לרופא השיניים, בסוף תיאלץ לזחול אליו. וכמה שזה נכון. רק מעטים מאיתנו יודעים כיצד לשמור נכון על בריאות הפה. אז רגע לפני הצרה... לפניכם המדריך המלא לבריאות הפה בכל הקשור לשיניים שלכם.

א
אבצס
מורסה, מצב שבו זיהום חיידקי בתוך הלסת או בקצה שורש השן פורץ לרקמות החניכיים וגורם לנפיחות ולכאב. מורסה יש לנקז ולהוציא את המוגלה שנצברה בתוכה. לעיתים יש צורך בטיפול אנטיביוטי. במצבים מסוימים נוצר פתח ניקוז חיצוני טבעי, המפריש מוגלה תמידית, ברקמת החניכיים בתוך הפה ולעיתים נדירות גם על פני העור בסביבת הפה.

אורתודונטיה
יישור שיניים: הפעלת כוחות מתונים ומדודים על השיניים המאפשרת לשנות את מיקומן בלסת ולשפר את המנשך והסגר של השיניים ואת מראן האסתטי. יישור שיניים כזה מקובל בדרך כלל לעשות לילדים אחרי בקיעת כל השיניים הקבועות, אך אפשר בהחלט גם לבצע במבוגרים. במקרים מיוחדים ניתן לבצע שלב ראשון בתהליך היישור עוד בטרם הוחלפו כל השיניים. במקרים חריגים מוצע למטופל תהליך ניתוחי הקרוי אורתוגנטיה, כדי להגיע לשיפור בעמדת הלסתות. הטיפול מבוצע בדרך כלל בעזרת הדבקת סמכים על גבי השיניים (ריבועים), כשחוט מתכת העובר ביניהן מפעיל את הכוחות המתונים בין השיניים. לעיתים נדרש שימוש במכשור הממוקם מחוץ לפה כדי לעגן את המכשור. בשנים האחרונות נוספו מכשירים בולטים פחות לעין, כמו סמכים שקופים או בצבע השן, סמכים שממוקמים בצד הלשון או פלטות שקופות נשלפות.

אמייל
זגוגית. השכבה החיצונית של השן, שהיא בעלת שקיפות גבוהה. זוהי
הרקמה הקשה ביותר בגוף, ש-%97 ממנה הם מינרל ששמו הידרוקסיאפטיט. שכבת האמאייל מגינה על השן מפני גירויים כמו חום או קור. שילוב של פלואוריד בתוך האמייל יוצר מינרל חדש, העמיד יותר בפני חומצות המופרשות כתוצאה מפעילות חיידקית ועמיד יותר בפני עששת.

אמלגם
תערובת של מתכות שמכילה כספית, כסף, נחושת ועוד. ברפואת שיניים משמש האמלגם בהרכבים שונים כבר יותר מ-100 שנים כחומר לשחזור שיניים שנפגעו מעששת, המכונה סתימות אפורות. למרות היעדר הוכחה מדעית לספיגת הכספית והשפעתה על הגוף, בשנים האחרונות תערובת האמלגם שמכילה כספית עוררה דאגה בקרב הציבור.

ב
בקיעת שיניים

  

(צילום: סי די בנק)

בסביבות גיל חמישה חודשים מתחילות שיני התינוק לבקוע. התהליך מתחיל בצמיחתן של שתי השיניים התחתונות המרכזיות ואחריהן בוקעות שתי השיניים העליונות המרכזיות. התהליך מסתיים בסביבות גיל שלוש. בזמן בקיעת השיניים מתרחש בחניכיים תהליך דלקתי: הן נפוחות, רגישות וכואבות מאוד. במצבים קיצוניים ניתן להבחין בשטפי דם זעירים בחניכיים. הספרות הרפואית לא מייחסת לבקיעת שיניים תופעות רפואיות כמו חום, שלשולים או הקאות. צמיחת שיניים יכולה להיות מלווה בנטייה לנשוך חפצים, ריור, מעט שיעול, בעיות שינה, חניכיים מודלקים, לחיים סמוקות ותחושת אי נוחות. לתינוק שמראה סימני אי שקט או כאב מומלץ לתת חפץ קשה שיוכל לנשוך. ניתן גם למרוח על החניכיים תכשירים מקומיים דוגמת טיג'ל, שמיועדים להקל את הכאב, או לתת אקמול.

ג
גשר
חלק ממערכת הנקראת תותבת חלקית קבועה: מדובר במערכת שיקום שמטרתה להשלים חוסר של שן שנעקרה או לא צמחה. המערכת מורכבת על שתי שיניים אוחזות בשני צדי המקום שבו חסרה שן וכוללת חלק תלוי מרכזי שלו הוצמד הכינוי גשר. ביצוע של תותבת חלקית קבועה מחייב הכנת שתי השיניים המאחזות על ידי הסרה (השחזה) של כ-2 מ"מ חומר שן מהשיניים. חומר שן חסר זה יושלם על ידי חומר השחזור המלאכותי שמכין טכנאי השיניים על פי הוראות הרופא. חומרי השיקום שמקובלים היום עשויים בדרך כלל מחרסינה על בסיס מתכת, מתכת עם ציפוי פלסטי (ויניר), חרסינה ללא בסיס מתכתי או בסיס בצבע שן כגון אלומיניום אוקסיד או זירקוניום.

ד
דלקת חניכיים
בעיות חניכיים שכיחות מאוד בישראל: שלושה מכל ארבעה ישראלים סובלים ממחלות חניכיים - מחלה זיהומית הנובעת מהצטברות חיידקים בגבול השן והחניכיים ומתחת לחניכיים. דלקת חניכיים נקראת גם 'האויב השקט', משום שהיא מתפתחת תחילה ללא כאב. כשמצב הדלקת מחמיר, היא גורמת לכאבים עזים ולאובדן שיניים.תסמינים נוספים: נפיחות ודימומים מהחניכיים. הדרך הטובה ביותר להימנע מבעיות חניכיים היא שמירה יומיומית על ניקיון השיניים והחניכיים ושימוש במברשת שיניים, משחת שיניים, חוט דנטלי ומי פה. הטיפול בדלקת חניכיים כולל: סילוק אבנית, החלקת שטח פני השורש וכן טיפולים תרופתיים, ובמקרים קיצוניים גם טיפולים כירורגיים.

ה
הארכת כותרת   
ניתוח חניכיים, מבוצע במקרים שבהם יש פגיעה חמורה בחומר שן, הגורמת לחוסר בכותרת באזורים על החניכיים. הארכת הכותרת חושפת חומר שן בריא. הטיפול מתבצע בהרדמה מקומית על ידי מומחה לכירורגיית פה ונמשך כחצי שעה. במהלך הטיפול לא חשים כאב, אך בשבוע שאחריו עשויים להופיע מעט דימומים ורגישות באזור.

הלבנת שיניים
חלק מאיתנו נולדו עם גוון צהבהב של השיניים, אצל אחרים הן מצהיבות עם הזמן בעקבות הצטברות של רקמת השנהב של השן (דנטין) ועלייה בשקיפות של הזגוגית (אמייל(. לעיתים שינוי בצבע השן הפנימי הוא תוצאה של חבלה, טיפולי שיניים או אובדן חיות של השן. יש להבדיל בין צביעה פנימית של השיניים לבין צביעה חיצונית, הנגרמת כתוצאה מעישון ושתייה מוגברת של קפה שחור וקולה. צביעה חיצונית ניתנת להסרה בניקוי השיניים השגרתי על ידי הרופא או השיננית. בשיטה הנפוצה של הלבנת שיניים משתמשים בחומרים שמכילים רדיקל חופשי של חמצן, החודר דרך שכבת האמאייל אל השנהב וגורם להבהרתו. השיטות המקובלות היום כוללות תכשירים הנמכרים ישירות לצרכן (OTC ) ומכילים אחוזים נמוכים של חומר פעיל; הבהרה בעזרת סד שמותאם למטופל ומבוצעת על ידי רופא שיניים; ג'ל הלבנה בריכוז גבוה יותר של חומר פעיל; הבהרה מהירה שבה נעשה שימוש בחומרים בריכוז גבוה ובמכשירים דוגמת מנורות מיוחדות או לייזר. כך או כך, הצבע הצהבהב חוזר במשך הזמן ויש צורך לבצע 'עידוד' של ההלבנה אחרי כמה שנים. כדאי לזכור שכתרים, גשרים, ציפויי חרסינה או סתימות לא ניתן להלבין.

הריון
מחקרים מהשנים האחרונות טוענים שנשים שסובלות ממחלות חניכיים מצויות בסיכון גבוה פי 7 ללדת את תינוקן לפני המועד או ללדת תינוק במשקל נמוך. לידה מוקדמת עלולה להתרחש כיוון שהחיידקים ממחלת החניכיים יכולים להיכנס למחזור הדם ולהגיע דרך השליה לעובר. בתקופת ההריון חשוב להגיע לרופא השיניים אחת לשלושה חודשים, לצורך בדיקה וניקוי וכדי לשמור על בריאות החניכיים. הזמן הטוב ביותר לטפל בבעיית חניכיים הוא תחילת הטרימסטר השני להריון. בדלקות חניכיים שטחיות יש לטפל באמצעות סילוק אבנית אצל שיננית ושמירה קפדנית על היגיינת הפה. הצחצוח חשוב במיוחד לנשים המקיאות בתקופת ההריון, כיוון שהחומצה הנפלטת במהלך ההקאה עלולה לפגוע בשיניים ולהאיץ את התהליך העששתי.

ח
חבלות
פגיעות ופציעות בשיניים נגרמות בכל הגילים, אך אופייניות לילדים בגיל בו שבוקעות השיניים החותכות העליונות הקבועות (גיל 12-8) ויותר לילדים בעלי בלט שיניים קדמי. הסיבות העיקריות לחבלות: עיסוק בספורט, משחקים בחצר בית הספר, מכות והתגוששויות, תאונות דרכים וכדומה. החבלות מתבטאות בפגיעה ברקמת השן ובמוך השן, במנגנון האחיזה של השיניים, בעצמות הלסת וברקמות הרכות. בכל מקרה של חבלה בשיניים או ברקמות הסובבות אותן יש לבקר בהקדם אצל רופא השיניים ולבצע בדיקות מעקב על פי הנחיותיו. שיניים אחרי חבלה מחייבות פעמים רבות קיבוע, ולעיתים מצריכות טיפול שורש עקב אובדן חיות. במקרה ששן יצאה ממקומה, יש לנסות להחזירה למקומה ולהגיע במהירות לרופא השיניים לשם השתלה מחדש של השן. אם לא ניתן להחזיר את השן למקום, יש לשמר אותה בחלב. משך הזמן עד השתלת השן למקומה והזמן שבו היא שהתה בתנאי יובש הם בעלי חשיבות קריטית לסיכויי הקליטה שלה בעצם.

חוט דנטלי
אמצעי לשמירה על ההיגיינה האוראלית, המשמש לסילוק הרובד החיידקי (פלאק) באזורי החיבור בין השיניים, שאליהם אין למברשת השיניים גישה. בשימוש נכון בחוט דנטלי הוא נפרס ולוכד לתוכו את הרובד החיידקי ומסיר אותו. לעזרה בשימוש בחוט דנטאלי מומלץ לפנות לשיננית

חריצים
לחלק מהאנשים יש חריצים עמוקים בשיניים. מדובר בחריצים אנטומיים, שלא דורשים טיפול אלא אם מתפתחת עששת בחריץ ולרוב מצריכים מעקב בלבד. איטום החריצים על ידי חומרים מרוכבים מיוחדים אצל רופא השיניים ימנע הצטברות רובד חיידקי בהם והתפתחות של עששת. טיפול כזה עדיף שיבוצע בילדים סמוך לבקיעת השיניים.

חריקת שיניים
ברוקסיזם, או חריקת שיניים בחוזקה בלילה, מתבטא בתזוזת הלסת התחתונה כששיני שתי הלסתות נמצאות במגע ביניהן והפה סגור. הגורמים העיקריים לתופעה הם: לחץ נפשי, ליקויים במנשך הלסתות , טיפולי שיניים לא תקינים או מבנה מולד של הלסתות. חריקת השיניים עלולה לגרום גם לכאבי ראש, בעיקר בבוקר, או לכאבים בשרירי הפנים ובמפרקי הלסתות. היא גורמת לשחיקתן של השיניים, לרגישות מוגברת לקור או לחום, לסדקים ולנסיגת חניכיים מצוואר (גוף) השן. ניתן לטפל בתופעה באמצעות סד לילה, תיקון המבנה הלקוי של השיניים, הלסתות או כתרים ושתלים המפריעים למנשך, או בטיפול תרופתי להרפיית השרירים.

ט
טיפול שורש
מבוצע עקב דלקת זיהומית חיידקית שפגעה במוך השן או חבלה. מקצת הטיפולים מבוצעים בשיניים המיועדות לשיקום באמצעות גשר. במהלך הטיפול מוציאים מתוך תעלות השורש את הרקמה הרכה או את שאריותיה, מחטאים את תעלות השורש וממלאים אותן בחומר מיוחד, כדי למנוע הישנות של התהליך הזיהומי ופגיעה ברקמות הסובבות את חוד שורש השן. בשנים האחרונות חלו שינויים רבים בתחום טיפולי השורש, החל משימוש במכשור אלקטרוני מניקל טיטניום המאפשר טיפול בשיניים בעלות תעלות שורש כפופות, דרך מכשור אלקטרוני מיוחד המאפשר קביעה מדויקת של אורכי השורשים, ועד עבודה תחת מיקרוסקופ טיפולי המאפשר זיהוי של תעלות שורש נוספות, ביצוע טיפולים בתעלות שורש חסומות וטיפולי שורש חוזרים הנדרשים לעיתים עקב דלקת.

כ
כתר
תותבת חלקית קבועה. מרכיבים כתר על השן כשנוצר חוסר גדול בחומר שן עקב מחלת העששת, בדרך כלל אחרי טיפול שורש בשן. רופא השיניים ישלים תחילה את החוסר בחומר שן על ידי חומר שחזור (מבנה), תוך היאחזות בתעלות השורש שבהן בוצע טיפול שורש. לאחר מכן יוסרו מהשן כ-2 מ"מ חומר בכל מימד (מקדימה, אחורה והצדדים). החומר שהוסר יושלם על ידי הכתר, העשוי מחרסינה שמקבלת תמיכה וחוזק מבסיס מתכתי. לאחרונה הפכו נפוצים יותר ויותר כתרים שבסיסם בצבע שן ועשויים מזירקורניום או אלומיניום אוקסיד. הבסיס הזה מספק את החוזק הנדרש לתמיכה בחרסינה ומבטל את הצורך בשכבה האוטמת את השתקפות המתכת. היתרון: תוצאה סופית אסתטית יותר.

ל
לייזר
שימוש בקרן לייזר מאפשר אידוי של רקמות. חלק ממכשירי הלייזר מחליפים את סכין המנתחים וחותכים ברקמה הרכה תוך כדי חסימת כלי דם ומניעת דימום. מכשירים אחרים יכולים לשמש לאידוי רקמות קשות, כמו רקמות השן, או להתכה של הרקמות הקשות של השן. עם זאת, התקווה שמכשור הלייזר יחליף את המקדח ברפואת שיניים רחוקה עדיין ממימוש. המכשור לא יכול לסלק שחזורים ישנים (סתימות) או להכין שן לצורך שיקום (השחזת שיניים). המכשור הקיים יכול לבצע שחזור של צבע השן המקורי, לעזור בהורדת רגישות בצווארי שיניים חשופים ולהגביר את פעילותם של חומרים שונים שמשפיעים על צבע השן.

מ
מברשת חשמלית
פועלת טוב יותר ממברשת רגילה בהסרת מרבצי חיידקים ובהגנה על השן והחניכיים מפני מחלות, כך מצא מחקר שערכו חוקרי המכון הדנטלי באדינבורו. החוקרים סקרו 29 מחקרים, שהקיפו 1,786 אנשים, ומצאו שאלה שהשתמשו במברשת חשמלית במשך חודש אחד הפחיתו את כמות מרבצי החיידקים בשיניהם ב-11% בהשוואה לאלה שהשתמשו במברשות רגילות. עוד עולה מהמחקר שהמברשת החשמלית הפחיתה את הסיכון לפתח מחלות חניכיים בשיעור של 6%. בתום שימוש של שלושה חודשים הסיכון ללקות במחלת חניכיים פחת ב-17%. לא נמצא הבדל בתוצאות בין הסוגים השונים של המברשות החשמליות.

מים מינרליים
בכנס רפואת שיניים שנערך אשתקד במונטריאול הזהירו מומחים מפני עלייה בשיעור מקרי עששת השיניים בקרב ילדים בשל שתיית מים מינרליים, שבניגוד למי ברז - לא מכילים די פלואוריד שמגן על השן. החשש שהביעו המומחים בא אחרי פרסום מחקר בריטי, שמצא שרמת הפלואוריד ב-25 מותגי מים מינרליים פופולריים נמוכה מכדי להביא להשפעה כלשהי על השן. ממצאי המחקר גילו שצריכת הפלואוריד בקרב ילדים ששתו מים מינרליים הייתה נמוכה עד %48 בהשוואה לילדים ששתו מי ברז.

מי פה
שטיפות במי פה הן חלק חשוב בשמירה על היגיינת הפה. מי הפה מתחלקים למוצרים שמכילים פלואוריד ומוצרים המיועדים לחיטוי הפה. מי פה שמכילים פלואוריד אמורים לסייע בהפחתת עששת. מי פה שמכילים נוזלי חיטוי פוגעים בחיידקים ובפטריות שנמצאים באורח קבע בחלל הפה. המוצרים האלה לא מקובלים לשימוש קבוע ומומלצים על ידי רופא השיניים בהתאם לצורך.

מנקה לשון
חיידקים המצטברים בקפלי הלשון תורמים למאגר החיידקים בפה. במיוחד השפעתם גדולה על ריח הפה. על ידי שימוש במנקה לשון ניתן להסיר מגב הלשון שאריות מזון, תאים מתים וחיידקים, ועל ידי כך להפחית את כמות החיידקים בפה ואת ריח הפה הנוצר על ידם. ההמלצה היא להשתמש במנקה לשון פעם אחת ביום, בכל שעה שתבחרו.

משחת שיניים
משחות שמכילות חומרים מקציפים, חומרי טעם וריח ודטרגנטים ומיועדות לניקוי השיניים. רוב המשחות מכילות גם פלואוריד בתרכובות שונות, וחלקן מכילות חומרים מחטאים או חומרים מלבינים. חשיבותן הגדולה ביותר של משחות השיניים היא בהספקת פלואוריד מקומי למרכיבי השן. כל חברה טוענת, כמובן, שהמשחה שלה היא בעלת איכויות גבוהות ומומלצת על ידי רופאי השיניים. עם זאת, כל משחה שמכילה פלואוריד טובה לשיניים.

משקאות מוגזים
פוגמים בשן משום שהחומציות שלהם מאוד גבוהה, בגלל ריכוז הפחמן הדו חמצני בהם, מה שהורס את זגוגית השן. מחקר שנערך באוניברסיטת בירמינגהם אשתקד מצא שמשקאות תוססים הם הסיבה העיקרית לשחיקת השיניים בקרב בני נוער.

מחלות חניכיים
מחלות החניכיים הן תופעה שכיחה ביותר ממנה סובלים כ- 80% מהאוכלוסייה הבוגרת. בניגוד לדעה הרווחת בציבור, מחלות החניכיים אינן מוגבלות למבוגרים בלבד, ילדים ובני נוער חשופים גם הם למחלות חניכיים. אדמומיות בחניכיים/ דימום בעת צחצוח שיניים הם מסימניה הראשונים של דלקת החניכיים. החמרה במצב של דלקת חניכיים רגילה גורמת להופעת מחלת חניכיים קשה. רוב האנשים אינם סובלים מכאבים בשל מחלת חניכיים והיא לרוב אינה מורגשת. האבנית היא הגורם הראשוני להיווצרות דלקת חניכיים (האבנית נוצרת מהצטברות שאריות מזון שאינן מנוקות והן מסתיידות על גבי השיניים).

ס
סמכים פנימיים
שיטה חדשה ליישור שיניים, שמבטיחה לחולל מהפכה בתחום. עד כה הדבקת סמכים פנימיים בוצעה במרפאת השיניים באופן ידני. השיטה החדשה, שנקראת אינקוגניטו, מבוצעת באמצעות סריקה ממוחשבת ויוצרת סמכים קטנים ועדינים בדיוק מרבי. אחרי לקיחת תבנית גבס של השיניים סורק טכנאי המעבדה את התבנית. המחשב מעבד את הנתונים ושולח פקודה ליציקת סמכים עשויים מזהב שמודבקים לשיניים. לדברי רופאי השיניים, המערכת החדשה מדויקת יותר, מפחיתה טעויות אפשריות ומקצרת את משך יישור השיניים. יתרון נוסף: הסמכים עשויים מזהב ולא מגרים את החניכיים או גורמים לדלקות. החיסרון: זה יעלה לכם יותר מהשיטה הישנה, שעלותה מגיעה לכ-30 אלף שקל.

סתימה
החיידקים הנצמדים אל השן ברובד הדנטלי גורמים לפגיעה בחומר השן וממיסים אותו בעזרת החומצות שהם יוצרים. התוצאה: חור בשן, שהוא הביטוי הבולט של מחלת עששת השיניים. טיפול במחלה דורש הסרה של כל חומר השן העששתי (הרקוב( שמכיל חיידקים בתוכו. אחרי ההסרה יש צורך בביצוע שחזור של חומר השן החסר (סתימה), הנעשית באמצעות אמלגם או חומרי שרף מורכב בצבע שן. ניתן גם ליצור שחזור מעבדתי מחרסינה או מחומר שרף מרוכב, שיודבק על ידי רופא השיניים לתוך השן.

ע
עקירה
פעולה כירורגית להוצאת שן מהלסת, אחרי שנקבע שאין שום דרך אחרת לטפל בה. עקירה מתבצעת תחת הרדמה מקומית ואורכת מספר דקות עד כחצי שעה. היא נעשית על ידי הפרדה של הרקמות האוחזות את השן ושליפת השן ממקומה.

עישון אקטיבי ופסיבי
גברים מעשנים נמצאים בסיכון כפול לעבור טיפול שורש בהשוואה ללא מעשנים, כך עולה ממחקר חדש שעליו דיווח כתב העת Journal of Dental Research . המחקר גילה שהפגיעה בשיניים גדלה ככל שהאדם מעשן שנים רבות יותר ובמינון גבוה יותר. מחקר שנערך בשנים 1994-1988 בקרב 3,531 ילדים בני 11-4 מצא שילדים שנחשפים לעישון פסיבי נמצאים בסיכון גבוה יותר לעששת. בדמם של יותר ממחצית הילדים נמצאו רמות גבוהות של קוטינין - תוצר לוואי של ניקוטין, המעיד על חשיפה לעישון. החוקרים מצאו שהילדים עם הרמות הגבוהות ביותר של קוטינין סבלו פי 2 מעששת לעומת ילדים שנחשפו לעישון פסיבי מועט או בכלל לא. לדברי החוקרים, נשים שמעשנות בהריון מעלות את הסיכון של ילדן לבעיות בריאותיות, כמו משקל נמוך בלידה ומחלות כרוניות, שעלולות להעלות את הסיכון לעששת.

עששת
תהליך שבו מתרחשים פירוק איטי של פני שטח השן, התפוררות זגוגית השן והיווצרות חור. התהליך נמשך חודשים או שנים והוא תוצאה של פעילות חיידקית על פני השן, שנובעת מהיגיינת פה ירודה (ראו פלאק).

פ
פוביה דנטלית
פחד מטיפול שיניים הוא בין הפוביות (בעת) הידועות. יש אנשים שמפחדים מזריקת ההרדמה, יש מי שלא יכולים לשמוע את הצליל של המקדחות הדנטליות למיניהן, ויש גם מי שלא מסוגלים אפילו להגיע לרופא השיניים. הפתרון למטופל החרד הוא טיפול בסדציה (תחת השפעת חומרי הרדמה שונים), טיפול תחת היפנוזה ובמקרים הקשים - טיפול שיניים בהרדמה כללית.

פירסינג
פירסינג בחלל הפה או בשפתיים טומן בחובו סכנות משמעותיות לחניכיים ולשיניים, כמו: התפתחות זיהום, פציעת הרקמות בחלל הפה וזיהום כתוצאה מחוסר חיטוי מספק של מכשור הפירסינג ומועבר מאדם לאדם. אחרי ביצוע הפירסינג גורמים החלקים המתכתיים של התכשיט לפציעה חוזרת ונשנית של החניכיים. הדבר גורם ליצירת דלקת, נפיחות ונסיגת החניכיים. מחקרים מראים שכמחצית מהאנשים שיש להם פירסינג יותר משנתיים סובלים מנסיגת חניכיים באזור השיניים הקדמיות התחתונות. חלקי המתכת של התכשיט עלולים לגרום במקרים רבים גם לסדקים ולשברים בשיניים. שיניים שיש בהן סתימות או כתרים עלולות להיפגע עד כדי צורך בהחלפת הסתימה או הכתר. לאלה שבכל זאת לא יכולים בלי, מומלץ לחטא את התכשיט מעת לעת, להקפיד להוציא אותו לפני השינה או לפני אכילה ולהיבדק תקופתית אצל רופא שיניים.

פלאק
רובד הנצמד לשיניים ומכיל חיידקים ותוצרי לוואי שלהם ושיירי מזון. הרובד החיידקי מתחיל להיווצר על שן בתוך דקות אחרי צחצוח השיניים, לכן יש להסיר אותו באמצעות צחצוח תדיר, לפחות פעמיים ביום. הרובד והחיידקים שבו הם הגורמים לשתי מחלות השיניים העיקריב ות: העששת ומחלת חניכיים. הרובד שנותר מסתייד והופך לאבנית או לאבן שן.

פלואור
פלואור (או פלואוריד) הוא מינרל טבעי, המסייע במניעת עששת השיניים, במיוחד בקרב ילדים. החדרת פלואור למי השתייה (הפלרת מים) כחלק ממדיניות בריאות הציבור מיושמת ברוב המדינות בעולם זה כ-30 שנים. מדובר בתהליך שבו למי השתייה מוחדר פלואור בריכוז נמוך, בערך 1 מיליגרם לליטר מים. בישראל החלה הפלרת המים באמצע שנות ה-80. בשנת 1998 התקינה הכנסת תקנה מיוחדת, שמחייבת הפלרת מי שתייה בכל יישוב שבו מתגוררים 5,000 תושבים ומעלה. למרות זאת, רק כ-64% ממי השתייה בישראל מופלרים.

צ
צחצוח
מטרת הצחצוח היא להסיר את הרובד החיידקי (פלאק) מהשיניים. החיידקים מתסיסים את שאריות המזון שנותרו על פני השן ויוצרים חומצה הפוגעת ברקמה המינרלית של השן. מכאן החשיבות של צחצוח השיניים בבוקר, אחרי ארוחת הבוקר, ובערב, לפני השינה. מומלץ גם צחצוח במשך היום, אחרי ארוחת הצהריים וארוחות הביניים. זמן הצחצוח המומלץ: דקה וחצי לכל לסת. מומלץ להתייעץ עם השיננית על שיטת הצחצוח הטובה ביותר.

צילום פנורמי
תצלום רנטגן המראה את הלסתות ואת השיניים בפריסה פנורמית, על דף פילם יחיד. התצלום מדגים את שתי הלסתות במלואן, כולל גבולות הלסתות, המפרקים, הסינוסים המקסילאריים (מערות האף), וכמובן את כל השיניים, כולל שיני בינה כלואות (אם יש כאלה). צילום פנורמי מבוצע לפי דרישת רופא השיניים. במקביל קיים צילום בהיקף קטן יותר - צילום נשך - המבוצע במרפאת השיניים ובו מתקבלת תמונה של כותרות השיניים בשתי הלסתות. צילום נשך משמש לזיהוי עששת בין השיניים. צילום כזה מומלץ לבצע אחת לחצי שנה והוא כולל קרינה ברמה נמוכה מאוד שאינה מסוכנת.

ק

קיסמי שיניים
קיימים קיסמים רפואיים עדינים במרקמם ויעילים מקסמי שיניים רגילים, אם כי עדיין פחות יעילים מחוט דנטלי. אם אחרי טיפול בקיסם אתם סובלים מדימום בחניכיים, כנראה שאתם סובלים מדלקת חניכיים.

ר
רגישות יתר
כותרת השן מוגנת על ידי הזגוגית (אמאייל), שאף מעניקה לה את הצבע והברק היפים שיש לשן בריאה. שורש השן לא מצופה באמייל. החומר העיקרי שמרכיב את השן (כותרת ושורש) הוא השנהב (דנטין). כשיש נסיגת חניכיים, נחשף חלק מצוואר השן שאינו מוגן, והאזור הזה הופך לרגיש ביותר לשינויים בטמפרטורה, מגע או חשיפה לחומרים שונים. הרגישות נובעת לעיתים משחיקה של שכבת הזגוגית, אך לרוב היא קשורה בחשיפת השורשים. עד 30% מהאוכלוסייה סובלים מרגישות יתר של הדנטין. טיפול ברגישות יתר נעשה באמצעות שימוש במשחות שיניים שמכילות יוני אשלגן או עשירות בפלואור.

רווח בין השיניים
השיניים נוטות בדרך כלל לשמור על קשת שלמה, כששן נוגעת בחברתה. רווחים בין השיניים עלולים להיווצר מסיבות שונות, כגון עקירת שיניים, מחלות חניכיים שגורמות לאובדן העצם ולספיגתה וכתוצאה מכך לתזוזת השיניים, הרגלים כמציצת אצבע או החזקת מקטרת בין השיניים, או מסיבות גנטיות שעיקרן אי התאמה בין גודל הלסתות לגודל השיניים. רווחים בין השיניים הנובעים ממחלות חניכיים חייבים בטיפול, בעיקר במחלת החניכיים שגרמה להופעתם. רווחים המהווים בעיה אסתטית בלבד מטופלים באמצעות יישור שיניים.

ש
שורש
חלק השן שנסתר מהעין ונאחז בעצם הלסת. בתוך השורש נמצאות תעלות שמכילות את החלק החי של השן, המכונה מוך השן. הטיפול בתעלות אלה נקרא טיפול שורש. כשעוקרים שן, יש להוציא מהלסת הן את הכותרת (החלק הגלוי של השן) והן את השורשים. השיניים הקדמיות הן בדרך כלל חד שורשיות. לטוחנות התחתונות יש שני שורשים. לטוחנות העליונות - שלושה שורשים.

שיננית
מקצוע דנטלי, הנרכש בשתי שנות לימוד אקדמיות. השיננית אמונה על טיפול תחזוקתי של השיניים, הכולל סילוק אבנית (אבן שן), הקצעת שורשים, מריחת חומרים על פני השן (כגון משחות פלואורידים), איטום חריצים וחרירים על פני השן, הכנסת תרופות מסוימות לכיסי החניכיים (על פי מרשם רופא) והדרכה בהיגיינה אוראלית. חשוב לזכור שביקורים סדירים אצל השיננית שומרים על בריאות השיניים, חוסכים טיפולים מורכבים יותר ומונעים הוצאות מיותרות. ההמלצה היא לבקר אצל שיננית פעמיים בשנה לפחות.שן בינה

שתלים
במשך שנים רבות ניתן היה לשחזר שיניים חסרות רק באמצעות גשרים או תותבות. לפני כ-50 שנה התחילו להחדיר בסיסים מלאכותיים, מעין דיבלים, ששימשו כבסיס לגשרים או תותבות ונקראו שתלים או אימפלנטים. השתלים, העשויים בדרך כלל ממתכת מסוג טיטניום, מוחדרים בפעולה כירורגית לעצם הלסת, לאזורים חסרי שיניים, ומהווים בסיס לעיגון כתרים, גשרים או תותבות. רוב האוכלוסייה מתאימה לביצוע שתלים. השיקול העיקרי שעל המטופל להביא בחשבון הוא האם ההשתלה תשפר את השיקום הפרותטי שלו לעומת החלופות הטיפוליות האחרות. כך, למשל, יש עדיפות לשיקום קבוע (גשר) על גבי שתלים. כשאין מספיק עצם לביצוע השתלה, קיימים אמצעים כירורגיים שמאפשרים את ההשתלה, כגון ניתוח הרמת סינוס.

ת
 תותבת
כל מתקן מלאכותי המחליף אבר טבעי הוא תותב או תותבת (פרוטזה). מבדילים בעיקר בין תותבות חלקיות קבועות (שהן לרוב כתרים או גשרים) לבין תותבות חלקיות או שלמות להוצאה (תותבות נשלפות(. הנשלפות עשויות מחומר פלסטי (פולימר) ומשלימות את השיניים החסרות, בעוד התותבות החלקיות נאחזות בעזרת ווים בשיניים שנותרו בלסת. התותבות השלמות נצמדות לריריות בפה באמצעות ואקום (ריק) שנוצר בינן לבין הריריות. ניתן לשפר את אחיזת התותבות בלסת בעזרת אבקות או משחות מיוחדות, היוצרות הצמדה משופרת. היום ניתן לשפר את אחיזתן של התותבות בפה גם בעזרת שתלים. מטרת התותבות היא להחזיר למטופל שאיבד את כל שיניו את את חלקן מראה אסתטי ותפקודים שנפגעו כמו לעיסה, אכילה ודיבור.

תזונה
מחקרים מסוימים טענו שצריכת מזונות כמו גבינת צ'דר וחמוציות מועילה לשיניים ולמניעת מחלות המשנן (מערכת השיניים שעל הלסת). עם זאת, חשוב אולי יותר להימנע ממזונות הפוגעים בשיניים, הכוללים את כל המזונות הדביקים שמכילים סוכרים וחומצות (כמו סוכריות טופי). ילד קטן הצמוד לבקבוק שמכיל מיץ ממותק הוא דוגמה טובה לתזונה שתגרום לעששת מפושטת.