השתלות איברים

היחידה להשתלות במרכז הרפואי ת”א מבצעת ניתוחים להשתלת כליה, השתלת לבלב, השתלה משולבת של כליה-לבלב, השתלת כבד, והשתלת אונת כבד. כמו כן, מבצעת היחידה ניתוחים להוצאת כליה מתורם חי להשתלה בשיטה לפרוסקופית.

היחידה הוקמה בסוף שנת 1994, והיא החלוצה והמובילה בארץ בהשתלה משולבת של כליה ולבלב ולבלב בלבד.

במסגרת היחידה פועל שירות מיוחד ובלעדי לחולי אי ספיקת כבד קיצונית, באמצעות מערכת MARS, המאפשרת תמיכה חיצונית לכבד הכושל עד להשתלה.

ביחידה פועל  צוות רב מקצועי הכולל: רופאים כירורגים, משתילים, נפרולוגים, הפטולוגים, מומחים במחלות זיהומיות, רנטגנולוגים, פסיכיאטר, עובדות סוציאליות, מתאמות השתלה, דיאטנית קלינית ומערך ליווי ותמיכה שפותח במיוחד עבור המטופלים.

מאז הקמת היחידה והשתלת הכליה הראשונה בדצמבר 1994, התבצעו במרכז הרפואי תל-אביב למעלה מ-600 השתלות איברים. שיעורי ההצלחה בניתוחי ההשתלות ביחידה דומים לאלה שבמרכזים הגדולים בעולם, ועומדים על:

• השתלות כליה מן החי  - 95% הצלחה בשנה הראשונה
• השתלת כליה מן המת - 92% הצלחה בשנה הראשונה.
• השתלת כליה לבלב   - 85% הצלחה בשנה הראשונה.
• השתלות כבד - 82% הצלחה בשנה הראשונה.

כליה וכבד להשתלה מגיעים משני מקורות:

1. תרומה מתורם חי – קרוב משפחה מדרגה ראשונה, או תורם אלטרואיסטי שאושר על ידיי ועדה ארצית להשתלות מן החי.
2.  תרומה מן המת.
3. לבלב להשתלה נלקח תמיד מתורם מן המת.

שיטת הקצאת איברים
החולים המועמדים להשתלה רשומים ברשימת מועמדים ארצית ממוחשבת. חולה שאינו רשום ברשימה הארצית אינו יכול להיות מושתל בהשתלה בישראל.

הקצאת האיברים מתבצעת ע"י המרכז הלאומי להשתלות  ונקבעת עפ"י:
1. התאמה בסיווג רקמות.
2. גיל החולה.
3. רמות הנוגדנים בדם (PRA).
4. משך ההמתנה.

1. השתלת כליה – לחולים הסובלים מאי ספיקת כליה סופנית ונזקקים לדיאליזה. במקרים בהם אפשרית תרומה מתורם חי, ניתן לבצע את ההשתלה עוד לפני תחילת הטיפול בדיאליזה.
2. השתלת כליה+לבלב – לחולים הסובלים מסוכרת התלויה באינסולין (סוכרת נעורים) עם פגיעה קשה בכליות. השתלת לבלב מתאימה במיוחד לחולי סוכרת קשים לאיזון, כשהיא עשויה למנוע סיבוכים מטבוליים, כגון תגובה לאינסולין וקטואצידוזיס וכן עשויה להאט את התקדמות הפגיעה בכליה, בחולים סוכרתיים עם פגיעה מוקדמת בכליה.
3. השתלת כבד – לחולים הסובלים משחמת כבד (צירוזיס) בשלבים המתקדמים של המחלה עם סיבוכים כגון: מיימת, דימום בדרכי העיכול, הפרעות בתפקודי קרישה וכו'.

השתלה מן החי

• ההשתלה מן החי הינה השתלה של כליה או אונת כבד הנתרמת ע"י קרוב משפחה מדרגה ראשונה או ע"י תורם אלטרואיסטי שנמצא מתאים מבחינת הרקמות וסוג הדם. לאדם בריא יש אפשרות לתרום את אחת מכליותיו או את אונת הכבד לחולה הנזקק להשתלה, מבלי שיינזק כתוצאה מכך.
• היתרון המובהק בהשתלה ממקור חי הינו התכנון המוקדם של תאריך ההשתלה,  דבר המאפשר הכנה מוקדמת ומדוקדקת יותר לקראת ניתוח ההשתלה.

השתלת כליה
יחידת ההשתלות מבצעת כ-40 השתלות כליה בשנה ומאז הקמתה בוצעו כ-300 השתלות, תוך עידוד ביצוע השתלות כליה מתורם חי, שלה מספר יתרונות:

• הכליה הנתרמת מתורם חי היא באיכות הטובה ביותר, שורדת זמן ארוך יותר (לאחר 25 שנה כמחצית מהכליות האלה עדיין יתפקדו היטב, לעומת כמחצית מתורם מת שיאבדו לאחר 10 שנים).
• ניתן להשתילה באופן מיידי והיא פועלת היטב מייד, לעומת כליות הנתרמות מהמת להן אין יתרון כזה.
   בשנים האחרונות חלה התקדמות ניכרת בשיטת השתלת כליה במבוגרים והטיפול בהם, שהביאה לשיעורי הצלחה גבוהים ולהגדלת הסיכוי לכך שהכליה תתפקד חמש שנים לאחר ההשתלה לשיעור של כ-75%- 85%.
  
  

השתלת כליה מן החי
במרכז הרפואי ת"א פותחה גישה חדשנית ובלעדית להוצאת כליה בשיטה לפרסקופית, לפיה מוציאים כליה להשתלה מגוף התורם, באמצעות שלושה חתכים קטנים בדופן הבטן. ניתוח קצר זה, החוסך את פתיחת הבטן, מאפשר אשפוז קצר ביותר וחזרה מהירה יותר לשגרת החיים.

השתלת לבלב
בעקבות ההתפתחות הענפה בטיפולים נוגדי דחייה, תוצאות השתלות הלבלב כיום הינן טובות כמעט כמו השתלות הכליה. השתלת לבלב מתאימה במיוחד לחולי סוכרת קשים לאיזון, כשהיא עשויה למנוע סיבוכים מטבוליים כגון תגובה לאינסולין וקטואצידוזיס. בחולים סוכרתיים עם פגיעה מוקדמת בכליה, השתלת הלבלב עשויה להאט את התקדמות הפגיעה בכליה.

השתלת כבד
השתלת כבד מהווה היום את הטיפול המקובל עבור חולים הסובלים ממחלת כבד סופנית. ביצוע ההשתלה נועד לשפר את תוחלת ואיכות החיים של המושתל,  וניתן לבצעה רק בפרק זמן מצומצם מאד שבו אכן נשקפת סכנה לחיי החולה מחד, אך מאידך הוא אינו חולה מדי. השתלה המתבצעת שלא בפרק זמן זה, אינה מאריכה את תוחלת החיים ועלולה לפגוע עוד יותר באיכות החיים.
במרפאת הכבד במרכז הרפואי ת"א,  מתבצע מעקב אחר שתי אוכלוסיות חולים:

• חולי שחמת הנמצאים בהערכה לקראת השתלה ומועמדים פעילים להשתלה.
• חולים מושתלים. מתוך 105 חולים שעברו השתלת כבד במוסדנו ב-9 השנים האחרונות כ- 85 מצויים במעקב. 

השתלת כבד מן החי

• היחידה שלנו היתה החלוצה בתחום השתלות הכבד כאשר החלה ביישום טכניקה חדשה להשתלת אונת כבד מתורם חי, וזאת כאמור בהתבסס על  תכונתו של הכבד להתחדש ולהגיע תוך שלושה שבועות  לגודל המקורי שלו, המספיק גם לצרכי התורם וגם לצרכי המושתל.
• השתלה מתורם חי תתבצע בדרך כלל בתרחיש דחוף, כאשר המקבל לקה באי-ספיקת כבד חדה וסוערת המסכנת את חייו באופן מיידי ונדרשת השתלה דחופה מצילת חיים או באופן אלקטיבי, כאשר המועמד חולה בשחמת המביאה לאי-ספיקת כבד כרונית וסיבוכיה. 
• לתרומה נבחרים תורמים בריאים מתחת לגיל 50 לאחר תהליך הערכה ומיון קפדניים, תוך תשומת לב מרבית להיבטים רפואיים, נפשיים וחברתיים. בדומה להשתלת כליה מתורם חי, אנו דורשים קירבה משפחתית ורגשית ברורה בין התורם למושתל.
• תהליך המיון וההערכה המובנה, כולל בין היתר בדיקות מעבדה מקיפות ו-CT-אנגיו ללימוד אנטומיית הכבד וכלי הדם והערכת נפחי האונות.
• לאחר בחירת המועמד לתרומה, מאשרים את ביצוע ההשתלה  ועדה עצמאית מוסדית והמרכז הלאומי להשתלות.
• ניתוח התרומה כולל כריתת אונה, בדרך כלל הימנית (כ-60% מנפח הכבד).בניתוח נשמר המבנה  האנטומי של הכבד הכולל את כלי-הדם הראשיים וצינור המרה המספקים דם עורקי ופורטלי לכל אונה בנפרד ומנקזים דם ורידי ומרה מכל אונה בנפרד, באופן המאפשר שיחזור מלא בזמן ביצוע ההשתלה.

• מועמד המביע רצונו להיות מטופל ביחידת ההשתלות של המרכז הרפואי תל-אביב, מוזמן לפגישת היכרות עם מנהל היחידה, האחות המתאמת והעובדת הסוציאלית. פגישה זו הינה חלק מגישה טיפולית מיוחדת שפותחה ביחידה, אשר לוקחת בחשבון את כל ההיבטים הרפואיים, הסיעודיים, הנפשיים והמשפחתיים של  החולה המועמד להשתלה ובני משפחתו.
• בפגישה זו ניתן מידע כללי על היחידה, הסבר מפורט על מהות הניתוח, סיכויי ההצלחה שלו, הסיכונים שבו, תופעות הלוואי של התרופות ועוד.
• כמו כן, מוצע למועמד לפגוש מושתל ותיק, על מנת לקבל מידע ממקור ראשון בכל הנוגע לתהליך ההמתנה לניתוח ולתהליך ההחלמה שלאחריו.

מעקב רפואי ואישי אחר המועמד להשתלה

• חולה שנכנס לרשימת מועמדים להשתלת כליה או כליה+לבלב, יזומן אחת לחצי שנה, או לפי הצורך בהתאם למצבו הרפואי, למרפאת ההשתלות לביקורת אצל רופא/ה נפרולוג/ית.
• כמו כן, מתאמת ההשתלות נמצאת בקשר מתמיד וקבוע עם יחידת הדיאליזה, אליה משתייך כל אחד מהמועמדים וזאת לצורך עדכון והתערבות רפואית מתאימה במקרה הצורך כגון: אשפוז לצורך ניתוחים, בדיקות מעמיקות וכיו"ב.
• מועמד להשתלת כבד הרשום ביחידה, מגיע באופן סדיר  אחת לחודש או בהתאם למצבו הרפואי לביקורת של רופא/ה הפתולוג/ית במרפאת ההשתלות.

• המועמד יקבל את ההודעה על ההשתלה ממתאמת ההשתלות או מיחידת הדיאליזה. על המועמד להגיע מהר ככל שניתן ליחידת ההשתלות, הממוקמת בחטיבה כירורגית ב', קומה 4 במגדל האשפוז ע"ש אריסון.
• ביחידה תקלוט את המועמד/ת מתאמת ההשתלות, ותתאם את כל התהליכים הבאים: דיאליזה דחופה, בדיקות רפואיות, בדיקות עזר וכ'.. מטרת הצוות לקצר במידת האפשר את פרק הזמן עד למועד ניתוח ההשתלה.
• על המועמד להיות זמין 24 שעות ביממה. במקרים של נסיעה לחו"ל, שינוי כתובת מגורים, שינוי במספר טלפון או במספר טלפון נייד, עליו להודיע ליחידה בטלפון: 03-6974408.

תקופת האשפוז

• לאחר הניתוח, ישהה מושתל הכליה במחלקת התעוררות ויועבר לאשפוז ביחידת ההשתלות.
  מושתלי כליה+לבלב  ומושתלי כבד  יועברו לאחר ההשתלה ליחידה לטיפול נמרץ  עד להתייצבות מצבם, ולאחר מכן יועברו להמשך אשפוז.
• בכל שלבי האשפוז, נמשיך ללוות את המושתל ובני משפחתו ותינתן הדרכה מפורטת ממתאמת ההשתלות על אופן נטילת התרופות, תופעות הלוואי, סימני אזהרה ודחייה, זיהומים, היגיינה, חיסונים וכלכלה.
• העובדת הסוציאלית תדריך את המושתל ובני משפחתו על זכויותיהם ועל החזרה לשגרה.

טיפול תרופתי נוגד דחייה

• השתלת איברים אפשרית כיום בעיקר בזכות התפתחות הטיפול התרופתי נוגד הדחייה. מערכת החיסון הגורמת לדחיית איברים מושתלים, משמשת גם להגנה מפני זיהומים וגידולים ממאירים. דיכויה באמצעות הטיפול התרופתי נוגד הדחייה, גורר עלייה בשכיחותם ובחומרתם של זיהומים, שעלולים להיות קשורים לניתוח עצמו ו/או לדיכוי המערכת החיסונית. הפגיעה מדיכוי המערכת החיסונית היא הגבוהה ביותר בחודשים הראשונים שלאחר ההשתלה.
  בעיה זו מחייבת ליווי צמוד של מומחה למחלות זיהומיות לאורך כל השלבים, החל מההכנה להשתלה וכלה בתקופה שאחריה. כבר לפני ההשתלה יש צורך באיסוף מידע מהימן על היסטוריית המחלות הזיהומיות מהן סבל.
• מיותר לציין, שהזיהומים עלולים לגרום להפרעה קשה באיכות חיי המושתל ולהגדלת הסיכון לדחיית השתל. המושתל יעבור טיפול למניעת זיהומים ויראליים. משך הטיפול המונע תלוי בסוג הזיהום ובמצב המערכת החיסונית שלו. בנוסף, כל מושתל נמצא בקשר שוטף והדוק עם המחלקה להשתלות וכאשר מתעורר חשד למחלה זיהומית הוא נבדק ע"י רופא מומחה לזיהומים ומטופל בהתאם.
• על המושתל להתמיד בחיסון כנגד דלקת ריאות אחת ל- 5 שנים וכנגד שפעת מדי שנה לפני העונה (בסביבות אוקטובר). מכיוון שמדוכאי חיסון עלולים לחלות גם מוירוסים מוחלשים, יש להתייעץ בכל מקרה שהמושתל או אחד מבני משפחתו מקבלים חיסון מסוג זה.
• לאור האמור לעיל, צוות מרפאת ההשתלות מצפה מכל המושתלים להמשיך בטיפול תרופתי נוגד דחייה לאורך כל ימי חייהם, בכפוף להוראות הצוות המטפל.