מטרת הניתוח
ניתוח השתלת קרנית מטרתו החלפת קרנית עין פגועה עקב מגוון רב של גורמים, המביאים למחלה או פגיעה בלתי הפיכה בקרנית. הקרנית המושתלת נלקחת מתורם שנפטר, ומדובר בניתוח הנפוץ ביותר מבין ניתוחי השתלות האיברים.
קרנית העין (cornea) היא האזור השקוף המכסה את גלגל העין מבחוץ, ומגן עליה מפני כניסת זיהומים, חומרי פסולת וכו'. תפקיד הקרנית הוא בשבירה האופטית של קרני האור הנכנסות לעין, ולכן היא בעלת תפקיד חיוני ליכולת מיקוד התמונה ברשתית.
פגיעה בקרנית יכולה להיגרם עקב מחלות זיהומיות כגון: נגיף ההרפס הגורם לכיב בקרנית, הדבקה חיידקית, פטרת ועוד.
פגיעה נפוצה אחרת יכולה אף להיווצר עקב טראומה עינית- חדירת גוף זר הפוצע את הקרנית, אשר לא מצליחה להחלים. ישנן בנוסף מחלות עיניות הגורמות לצורת קרנית לא סימטרית, עכורה או קמורה וכו', המפריעים לראייה התקינה עד עיוורון, ומצריכים השתלת קרנית חדשה (למשל keratoconus, קטרקט). מדובר בניתוח לא פשוט, ופונים אליו בד"כ כאשר נוסו כל הדרכים אחרות לטיפול שמרני וללא הצלחה.
קיימות מספר שיטות לניתוחי השתלת קרנית, הוותיקות יותר- בהן מסירים את הקרנית הפגועה לחלוטין ובמקומה מצמידים את הבריאה ע"י תפרים, והחדשות יותר- בהן משתמשים במכשור זעיר כגון לייזר, שיטה להסרת חלק מהקרנית (DSEK) וכו'.
הכנה לניתוח
לצורך השתלת קרנית אין צורך בהתאמת רקמות או סוג דם, שכן ישנם טיפולים טובים לאחר ההשתלה המאפשרים את קליטת השתל באחוזי הצלחה גבוהים של כ-90%. סיבה נוספת לכך היא שהקרנית הינה רקמה מבודדת אשר אינה מחוברת לכלי דם.
לרוב אין צורך בבדיקות כלליות מקדימות לפני הניתוח. רופא העיניים יעשה בדיקת עיניים מקיפה, כולל
בדיקת שדה ראייה, לחץ תוך עיני, חדות ראייה ובדיקת קרקעית העין, על מנת לוודא את תקינות הרשתית.
השתלת קרנית מבוצעת תחת הרדמה מקומית או כללית. יש להיוועץ עם הרופא לגבי התרופות שיש להפסיק ליטול לפני הניתוח. יש לשמור על צום מלא של 8 שעות לפני הניתוח.
תהליך הניתוח
לאחר טפטוף חומר המרחיב אישונים לתוך העין תבוצע הרדמה מקומית של האזור ע"י הזרקה מקומית, או הרדמה כללית במידת הצורך. בשיטה ה"קלאסית", המנתח יבצע חתך דק וקטן בקרנית, ויסיר את כל רקמת הקרנית. לאחר מכן, יתפור את רקמת הקרנית המושתלת במקומה.
בשיטות החדשות של השתלת קרנית, לא תמיד יש צורך בהשתלת כל הקרנית, וניתן לבצע השתלה של תאי אנדותל (באם הם שנפגעו) או השתלה של חלק מהקרנית באמצעות מכשור מדויק. בשיטת הלייזר מבצעים חיתוך של הקרנית המושתלת ע"פ הגודל והצורך, בהתאם למידת הפגיעה בקרנית המקורית, ואח"כ מחברים, כאשר לא תמיד ישנו צורך בתפרים. לבסוף מונחת חבישה על העין.
משך הניתוח כשעה-שעתיים (בהתאם לסוגו).
סיכונים בניתוח
סיכונים כלליים בניתוחים:
זיהום בחתך הניתוחי- לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח לזיהום עיני משמעותי יותר. לעיתים נדירות מצריך פתיחה מחדש של החתך לסילוק הפסולת החיידקית.
*דימום- בעיקר באזור הניתוח כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה. דימום נוצר כאשר כלי דם בעין נפתח ומדמם.
צלקת- לא אמורה להישאר רקמה צלקתית בקרנית, שכן אזור התפרים הוא קטן ודק מאד, אולם לעיתים הריפוי אינו תקין ותוותר צלקת, שתגרום לראייה עכורה בקרנית המושתלת.
סיכוני ההרדמה- לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). לעיתים נדירות מאד תתכן תגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנאפילקטי).
סיכונים ספציפיים לניתוח השתלת קרנית:
יובש בעיניים- לרוב ניתן להתגבר על כך באמצעות טיפות עיניים מתאימות.
רגישות לאור- אמורה לחלוף זמן קצר (עד כחודש) לאחר הניתוח.
דחיית שתל חריפה- מתבטאת בתגובה חיסונית חריפה של הגוף כנגד הקרנית שהושתלה, כיום ניתנות תרופות מדכאות חיסון במידה וקיימת.
הטיפול אחרי הניתוח
לאחר ניתוח השתלת קרנית המטופל לרוב נשאר בהשגחה למשך לילה עד מס' לילות. בשיטות החדשות יותר לעיתים משתחררים מוקדם יותר. המטופל יודרך להשתמש בטיפות עיניים אנטיביוטיות למניעת זיהום עיני למשך של כ-3 שבועות לאחר הניתוח. כמו כן, יינתנו טיפות עיניים למניעת דלקת ולצורך דיכוי חיסוני.
במידה וקיימים כאבים ניתן להשתמש במשככי כאבים ע"פ הצורך. ההחלמה תלויה בסוג השתלת קרנית שבוצעה, כאשר בניתוחים החדשים יותר משך ההחלמה הוא קצר יותר.
הוצאת התפרים במידה וישנם תעשה רק לאחר מספר חודשים (בניתוח השתלת קרנית "קלאסי").
במידה וישנם כאבים אשר אינם חולפים למרות שימוש במשככי כאבים, הפרשות מן העין, דימום עיני או עליית חום, יש לפנות מיידית לרופא.