המרכז הרפואי הלל יפה
קואורדינטות: 32°27′3″N 34°53′44″E / 32.45083°N 34.89556°E
| המרכז הרפואי הלל יפה | |
|---|---|
 המבנה המרכזי – מבט אל הכניסה לחדר המיון | |
| גאוגרפיה | |
| מיקום | חדרה |
| מאפייני הארגון | |
| סוג | בית חולים כללי |
| בית חולים אוניברסיטאי | הטכניון |
| בעלים | מדינת ישראל |
| היסטוריה | |
| נוסד | 1957 |
| שירותים | |
| מיטות | 410 |
| המרכז הרפואי הלל יפה | |
המרכז הרפואי הלל יפה הוא בית חולים ממשלתי השוכן במבואותיה המערביים של העיר חדרה, ומשרת אוכלוסייה של כשלוש מאות ושמונים אלף תושבים, במרחב המשתרע מזכרון יעקב בצפון, עד נתניה בדרום, מחוף הים התיכון במערב ועד אום אל-פאחם והקו הירוק במזרח. המרכז נקרא על-שם ד"ר הלל יפה, רופא מושבות האזור בתקופת העלייה הראשונה.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי המנדט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1934 הוקם לראשונה בית חולים בחדרה שכלל 18 מיטות[1]. בית החולים הוקם על ידי ד"ר צבי הושפטיין שעלה באותה שנה לארץ ישראל[2]. במהלך מלחמת העולם השנייה נתפס בית החולים על ידי הצבא הבריטי ותושבי חדרה נותרו ללא בית חולים[3]. בתחילת 1947 הוקם בבית החולים, ששוחרר על ידי הצבא, בית יולדות של קופת חולים כללית, שכלל 30 מיטות[4]. לאחר הקמת מדינת ישראל פעלו בחדרה להקמת בית חולים של אזור השומרון בעירם[5].
הקמת בית החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1952 יזמה קופת חולים כללית הקמת בית חולים בשכונת בית אליעזר. היוזמה התעכבה, למרות תמיכת העירייה, בגלל התנגדות מסיבות ביטחוניות למיקום בשכונת בית אליעזר. לאחר זמן מה, הודיע מנכ"ל משרד הבריאות, שמעון בטיש, שבכוונת המדינה להקים בית חולים בעיר, והעירייה החליטה להעדיף את הצעת משרד הבריאות על פני זאת של קופת חולים[6]. בשנת 1954 החל משרד הבריאות בבניית מבנה לבית חולים בחדרה, אולם הבנייה הופסקה בראשיתה[7]. במקום זאת, החליטה העירייה על שדרוג בית החולים ליולדות של קופת חולים כללית. ראש העיר, יצחק וידרקר טען שהעיכוב היה בגלל שמשרד הבריאות חזר בו בגלל קשיים תקציביים, והפנייה לקופת חולים נבעה מחוסר ברירה. בימין טענו, לעומת זאת, שההקפאה נבעה מלחץ של קופת חולים כללית אשר בקשה שבית החולים באזור יוקם על ידה[8][6]. בסוף 1957 החליטה קופת חולים כללית לקחת על עצמה את בניית בית החולים לאור נסיגת הממשלה מכוונתה לבנות את בית החולים[9] ולהתחיל בבניית בית היולדות. מיד לאחר מכן הודיעה הממשלה, בפברואר 1958, שהיא תבנה את בית החולים ותכלול בו בית יולדות גדול[10]. לבסוף נחנך בית החולים במאי 1959, עת נחנך מחלקת הילדים ששוכן בצרפים שבדיים והונח אבן פינה לבניין של מחלקת היולדות[11]. בית החולים נקרא על שם הרופא הלל יפה, כחלק ממגמה לקרוא לבתי חולים על שמות אנשי רפואה מההיסטוריה של העם היהודי.
התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת 1963 נחנכה מחלקת היולדות בה שולבו כל העובדים מבית היולדות של קופת חולים, שנסגר[12], וזמן לא רב לאחר מכן נחנך המבנה החדש של המחלקה שהוקם בשיתוף מפעל הפיס[13]. בסוף 1964 נחנכו המחלקה הכירורגית והמחלקה הפנימית, ובתחילת 1965 נפתחו מחלקה אורטופדית ומחלקת עיניים[14][15]. בסוף 1969 הופעלו בבית החולים שלוש מכונות דיאליזה[16]. בשנת 1970 הוקמה מלונית שנועדה לאפשר להורים לשהות בבית החולים ליד ילדיהם[17].
בנובמבר 1970 הונח אבן פינה למבנה חדש לבית החולים שיחליף את הצריפים[18] ומכרזים הוצאו בשנת 1972[19]. סולל בונה זכה במכרז והחל בבנייה בינואר 1973[20]. המבנה החדש נחנך באוגוסט 1980[21]. אולם מחלקת היולדות נותר בשנות ה-80 בבניין הישן שלא התאים לצרכים[22]. בשנת 2010 אוכלס בניין אשפוז ב' אליו הועברו המחלקות פנימית א' ו-ב', המערך הכירורגי, מחלקת הילדים ומלר"ד ילדים, מחלקת נשים והריון בסיכון, היחידה לא.א.ג, היחידה לכלי דם, היחידה להפריה חוץ גופית ומלר"ד נשים[23].
- 1967 – נוסד בית-הספר האקדמי לסיעוד על-שם פט מתיוס
- 1970 עד 1975 – בית החולים הפך להיות המרכז הארצי להשתלות כליה, בראשותו של ד"ר ארווין יעקב, מנהל מחלקה כירורגית ב'.
המבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות בית החולים מתפרסת על פני מספר מבנים:
- "המבנה המרכזי" שתוכנן על ידי האדריכל איליה בלזיצמן ונחנך ב-1980. מצפון למבנה זה, מול הכניסה לחדר המיון, מוצב פסלו של רפי קרסו, שהוא גם מנהל המחלקה לנוירולוגיה, מנהל המכון לרפואה משלימה, ומנהל מרפאת הכאב בבית החולים.
- "בניין המכונים" שתוכנן על ידי האדריכל אלכס שוחט.
- בניין אשפוז ב'. בו נמצאים כ- 286 מיטות. פתיחת בניין זה אפשרה לבית החולים להתרחב לכ- 495 מיטות. כמו כן, בעקבות פתיחת בניין אשפוז זה, אופשרה הרחבתן של מחלקות קיימות, וכן נפתחה מחלקה פנימית נוספת - מחלקה פנימית ד' ונוספו 3 חדרי ניתוח ל- 8 הקיימים.
- בניין מחלקת יולדות
- בניין מחלקת ילדים
- מבנה בריאות הנפש
מכונים ומרפאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גסטרואנטרולוגיה ומחלות הכבד
- התפתחות ושיקום הילד
- נפרולוגיה ויתר לחץ דם
- דימות (רנטגן)
- מכון הלב
- פתולוגיה
- בריאות מינית
- המטולוגיה
- מרפאת עור
- רפואה משלימה (אלטרנטיבית)
- בריאות הנפש
מסונף לפקולטה לרפואה ע"ש ברוך רפפורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרכז הרפואי הלל יפה מוכר להתמחות במרבית מחלקותיו ומומחיו נמנים עם סגל הפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה.
מדי שנה מאושרות ומבוצעות במרכז הרפואי כ-60 עבודות מחקר באישור ועדת הלסינקי. המרכז הרפואי מקיים ימי עיון וכנסים מקצועיים ברמה הארצית וברמה הבינלאומית.
ביה"ס האקדמי לסיעוד ע"ש פט מתיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בית הספר האקדמי לסיעוד, הלל יפה
ביה"ס האקדמי לסיעוד ע"ש פט מתיוס שליד המרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, נוסד ב- 1967. הקורס הראשון בביה"ס נפתח בנובמבר אותה שנה, ומאז ועד היום הכשיר בית הספר מאות אחים ואחיות מוסמכים, המתפקדים במרכזי הבריאות השונים ברחבי הארץ, ביניהם עולים חדשים רבים. כיום לומדים בבית הספר כ-285 סטודנטים. מורי בית הספר כולם הם אנשי מקצוע מנוסים, בעלי הכשרה אקדמית גבוהה בתחומי הסיעוד, הרפואה, מקצועות הבריאות ומדעי החיים והחברה, אשר מלווים את התלמידים באופן אישי במהלך לימודיהם. בשנת 2000 סונף בית הספר לחוג לסיעוד בבית הספר למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל אביב. סטודנטים המסיימים את תוכנית הלימודים האקדמית בהצלחה מקבלים תואר בוגר אוניברסיטת ת"א B.A בסיעוד, וזכאים לקבלת תעודת אח/ות מוסמך/ת לאחר הצלחה במבחן רישוי ממשלתי. בשנת 2009 הוענק לבית הספר תו תקן ISO 9001/2008 מטעם מכון התקנים הישראלי בתחום הכשרת סטודנטים למקצוע אח/ות מוסמך/ת ולקידום מקצוע הסיעוד. בביה"ס קיימות שלל תוכניות לימוד: תוכנית בוגר בסיעוד של אוניברסיטת תל אביב, תוכנית הסבת אקדמאים, תוכנית 7 יחידות ומרכז העשרה לאחים ואחיות מוסמכים. עד היום נוהל ביה"ס על ידי ארבע מנהלות: 1967 עד 1975 גב' תמר אלשטיין, 2005 עד 1976 גב' נירה אשל, 2005 עד ספטמבר 2010 גב' גאולה בונשטיין, אוקטובר 2010 עד היום ד"ר מירב בן נתן.
מנהלי בית החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנות ה-70 ניהל את בית החולים ד"ר חיימוב[24]. בשנת 1974 מונה למנהל בית החולים ד"ר אריה פלבניק[25]. בשנות ה-80 ניהל את בית החולים ד"ר שמואל משיח[26]. המנהל הנוכחי של בית החולים הוא ד"ר מאיר אורן, המכהן בתפקיד מאז 1989.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חדרה מאז ועד היום, הצופה, 7 בפברואר 1941
- ^ דוד אשל, מתי נוסד בית היולדות בחדרה?, מעריב, 24 ביוני 1963
- ^ לשכת שחרור לחיילים, הצופה, 18 באפריל 1946
- ^ בית חולים ליולדות יוקם בחדרה, דבר, 7 בינואר 1947
- ^ נציגי חדרה תובעים עזרה להקמת בית חולים בשומרון, על המשמר, 22 בספטמבר 1949
- ^ 6.0 6.1 חיים פיקרש, הבעייה החולה של ביה"ח בחדרה, הצופה, 18 במרץ 1957
- ^ דורשים הקמת ביה"ח המחוזי בחדרה, דבר, 13 בספטמבר 1956
- ^ מרכז קו"ח של ההסתדרות נגד הקמת בית חולים בחדרה, חרות, 25 באוקטובר 1956
- ^ קופ"ח תקים בית חולים מרכזי במחוז השומרון, דבר, 11 בדצמבר 1957
- ^ תחודש בניית בי"ח בחדרה, מעריב, 5 בפברואר 1958
ישראל שיוו, מי יבנה את בית החולים בשומרון?, דבר, 18 בפברואר 1958 - ^ היום ייחנך בית החולים המחוזי על שם ד"ר הלל יפה בחדרה, דבר, 4 במאי 1959
נחנכה מח' הילדים בבית החולים בחדרה, דבר, 5 במאי 1959 - ^ בית היולדות לישובי השומרון ייפתח בחדרה בסוף השנה, דבר, 7 באוגוסט 1962
ש. סולר, סכסוכי עבודה עלולים לעכב פתיחת בית היולדות החדש, מעריב, 13 באוגוסט 1962
סיירו בבית החולים, מעריב, 27 בינואר 1963 - ^ יצחק וידרקר, עיר ובעיותיה, דבר, 12 בינואר 1962
בית היולדות החדש בחדרה ייפתח בסוף החודש, דבר, 11 במרץ 1963 - ^ שאול בני, בית החולים של חדרה מרחיב את שירותיו, חרות, 18 בנובמבר 1964
מפעלים חדשים ייחנכו בחדרה ביום העצמאות, דבר, 10 במרץ 1965 - ^ בית החולים ע"ש הילל יפה יחנך ב 14.9, מעריב, 2 בספטמבר 1965
- ^ חולה מחדרה תרם כליות מלאכותיות לביה"ח המקומי, מעריב, 6 באוקטובר 1969
- ^ אגף אישפוז מיוחד לילדים עם הוריהם בביה"ח הלל יפה, דבר, 25 בינואר 1970
כליה הועברה מהלל יפה והושתלה בתל השומר, דבר, 12 באפריל 1971 - ^ 400 מיטות יתווספו בביה"ח המחוזי בחדרה תוך 5 שנים, דבר, 19 בנובמבר 1970
- ^ מע"ץ דוחה פרסום מכרזים, דבר, 7 במרץ 1972
- ^ מע"צ תובעת החשת הבנייה בביה"ח הלל יפה, דבר, 5 בספטמבר 1973
- ^ נחנך הבניין המרכזי בבית החולים ע"ש הלל יפה, דבר, 28 באוגוסט 1980
- ^ יצחק בן חורין, עכברים וחתולים חוגגים בהלל יפה, מעריב, 13 ביוני 1985
- ^ דליה מזורי, ביה"ח הלל יפה חנך את בניין האשפוז החדש, באתר nrg, 1 בספטמבר 2010
- ^ כליה מלאכותית זעירה הופעלה בבי"ח הלל יפה, דבר, 26 בפברואר 1971
- ^ ע. פרי-פז, קיבוצניק - מנהל בית חולים, דבר, 11 באוגוסט 1977
- ^ דליה מזורי, בלי כסף - אין ניתוחים של השתלת פרק הברך, מעריב, 10 באוקטובר 1984
