שן חסרה – 4 הדרכים לטיפול במצב
לצערנו לפעמים השיניים שלנו לא שורדות איתנו עד גיל 120.
במהלך החיים אנחנו לפעמים נאלצים להפרד מאחת או יותר מהשיניים שלנו מכל מיני סיבות שונות ומשונות כגון: עששת (חורים בשיניים), מחלת חניכיים, טראומה ולפעמים שיניים מסויימות פשוט לא בוקעות.
התשובה לשאלה "מה עושים עם שן שנכשלה וכעת חסרה?" לא תמיד חד משמעית.
קודם כל, חשוב להבין, שתלוי מאוד מה המיקום של השן שחסרה, ומה ההפרעה שנוצרת בגלל חוסר השן האם היא תפקודית (מקשה על לעיסה) או הפרעה אסתטית?
שיניים הנמצאות באחורי הפה או בשמם – השיניים הטוחנות, תפקידם לטחון מזון. על שיניים אלה מופעלים הרבה עומסים בזמן תפקוד הלעיסה אולם אין להם תפקיד אסתטי או שהוא מאוד מאוד קטן.
מצד שני, שיניים קדמיות, תפקידן לבצע חיתוך של המזון אולם יש להם תפקיד חשוב ביותר באסתטיקה ופונטיקה (דיבור והפקת צלילים).
אז אחרי שהבנו איזו שן חסרה, ומה תפקידה, נרצה להבין איך משקמים את החסר ומחזירים את התפקוד.
לכל שן שחסרה, קיימות 4 אפשרויות טיפול:
1. העדר טיפול – בכל מקרה שאנחנו מתמודדים, אחת האופציות הטיפוליות שחושבים עליהם, היא אופציה של חוסר טיפול. אופציה זאת לא מתאימה לכל מקרה, ולמעשה אם המטופל הגיע למסקנה שהוא רוצה לטפל, אזי אופציה זאת כלל לא על הפרק. לחוסר השלמה של שן חסרה מספר חסרונות, אשר הבולט שבהם הוא אפשרות של תזוזת שיניים סמוכות (גם מהלסת הנגדית וגם מהצדדים) למקום החסר, ובכך פגיעה בצורת קשת השיניים ורציפותה.
2. שתל דנטלי – השתל הדנטלי הוא אולי הפתרון המועדף על רוב האנשים כאשר מודבר בשן חסרה. השתל הדנטלי מורכב מבורג המוברג לתוך העצם בלסת ועליו ממוקם מבנה העשוי בדרך כלל מתכת עם ציפוי חרסינה, שאמור להשלים בצורתו וצבעו את האסתטיקה והתפקוד שאבדו עם אבדן השן. לשתל הדנטלי יתרונות רבים, אולם גם מספר מגבלות אשר יש צורך להתחשב בהם לפני שמחליטים על האופציה הטיפולית הזאת.
יתרונות:
- אחוזי שרידות גבוהים לאחר 10 שנים
- אין צורך לפגוע בשיניים סמוכות
- יציבות טובה
- אסתטיקה גבוהה (בשיקום איכותי)
- צורך בכמות עצם מספקת לצורך ההשתלה וקליטת השתל
- תלות גבוהה בבריאות החניכיים ובריאות כללית – אנשים עם מחלת חניכיים, אנשים מעשנים או אנשים עם מחלות כגון סוכרת, נמצאים בקבוצת בעלת סיכון מוגבר לכשלון של שתל
- צורך בתכנון מדוקדק של מיקום וזוית ההשתלה וכמו כן, תלות במיומנות הרופא המשתיל.
- לא דורש פרוצדורה כירורגית
- יכולת שיקום אסתטית ברמה גבוהה
- תלות פחותה בבריאות כללית (יחסית לשתלים)
- פגיעה בשיניים סמוכות – על מנת לשקם באמצעות גשר, על הרופא המשקם, לפגוע ולבצע הכנות בשינים הסמוכות לחסר. ולכן, במידה והשיניים הסמוכות לחסר שלמות לחלוטין וללא סתימות או כתרים, האפשרות הזאת נפסלת
- תלות בבריאות החניכיים – לאחר שיקום שן חסרה באמצעות גשר, אנחנו גורמים להפעלת עומסים גבוהים יותר על שיניים המשמשות כשיניים תומכות, ולכן במצב של חניכיים לא בריאות, תוחלת החיים של שיקום זה עלולה להתקצר.
- עששת – במהלך ההכנה וההכתרה של השיניים הסמוכות, עולה הסיכון להיווצרות נגעי עששת (חורים) מתחת לכתרים בשיניים בתומכות. נגעי עששת אלה, בדרך כלל קשים יחסית לזיהוי, ומתגלים כאשר הם נמצאים בשלב מתקדם יחסית, דבר שיכול להכשיל את השיקום כולו. כמובן שטיפול בנגעי עששת בשיניים התומכות בשיקום, יצריכו החלפה של הגשר כולו.
- צורך לבצע טיפולי שורש בשיניים סמוכות – לעיתים על מנת לבצע הכתרה של השינים הסמוכות לחסר, יצטרך רופא השיניים לבצע בהם טיפול שורש – דבר שאולי יכול היה להמתין במידה ולא היה נבחר השיקום המדובר.
- שן אחרונה – במידה והשן המיועדת לשיקום באמצעות גשר אינה מוקפת בשיניים משני צדדיה, לא ניתן לבצע שיקום זה בגלל סיכוי גבוה לכשלון.
- מתאימה למי שאינו יכול לקבל שתלים דנטליים או שיקום באמצעות גשר קבוע – תותבת נותנת מענה לאנשים שאין להם כמות עצם מספקת ושאינם יכולים לקבל השתלות עצם ושתלים דנטליים, אנשים שחסרות להם שיניים נוספות בחלל הפה, דבר שעלול לא לאפשר התקנה של גשר ועוד.
- עלות נמוכה – העלות של תותבת נשלפת נמוכה משמעותית משתלים דנטליים והיא מאפשרת בחלק גדול מהמקרים השלמה של שיניים חסרות נוספות (שאובדות מאוחר יותר), ללא צורך בהכנה של תותבת חדשה.
- יציבות ונוחות – היציבות של התותבת הנשלפת פחות טובה מזאת של השתלים הדנטליים או הגשר הקבוע, מידותיה כאמור גדולות מאלה של השיקומים האחרים ומביאים את הפציאנט לתקופת הסתגלות לא קצרה להתקן החדש. חלק מהתותבות הנשלפות נשענות על החניכיים, דבר שיכול לגרום לגירויים ופצעים בשלבים הראשונים לאחר המסירה. כמובן, התפקוד עם התותבת לא יהיה זהה לתפקוד עם שינים טבעיות בגלל כל האמור לעיל.
- ערעור של השיניים הסמוכות לתותבת – במקרים מסויימים, כאשר התותבת הנשלפת "נשענת" על שיניים טבעיות, עלול להיווצר מצב של ערעור היציבות של שיניים אלה, וליצירת נגעי עששת (חורים בשיניים) שעלולים בתורם להכשיל שיניים טבעיות ולהביא לאבדנם.