שתלים דנטליים

שתלים דנטליים הם לא המצאה חדשה כמו שרובנו חושבים.. למעשה בני המאיה השתמשו בקונכיות או חלקים של קונכיות כדי להשלים חוסר שיניים.

אבל המדע התקדם מאז ובשנת 1952, המציא האורתופד השוודי ברנמרק, את השתל הדנטלי במתכונת שלו היום.

כשאנחנו מסתכלים היום על שתל דנטלי, אנחנו נראה למעשה בורג טיטניום. הטיטניום הוכח מחקרית כחומר שהגוף מקבל אותו בהצלחה, והעצם של הלסת עוטפת אותו היטב ומעניקה לו יציבות.

בשנים האחרונות, בזכות האיכות והבטיחות הרבה יחסית של ההשתלות, נוצר טרנד שאנשים מזניחים את השיניים שלהם ואומרים לעצמם "תמיד אפשר לעשות שתלים" – אבל תחשבו רגע – האם באותה מהירות הייתם רצים להחליף מפרק ירך? או מסתם לב?

ופה עולות מספר שאלות:

אבל האם שתלים הם הפתרון לכל בעיה? האם כל אחד מאיתנו יכול לקבל שתלים? והאם כדאי כמו שחלק מהאנשים אומרים "לעקור את השיניים ולהשתיל שתלים"? האם פתרון של "שיניים ביום אחד" הוא תמיד פתרון מיטבי?

אז התשובות לכל השאלות האלה הן ברוב המקרים "לא".

שתלים מתאימים מאוד כדי להשלים חוסר שיניים מקומי או נרחב, עם אחוזי הצלחה גבוהים ל-5 השנים הראשונות. אבל, לא משנה כמה מתקדם יהיה השתל הוא לעולם לא יהיה ולא ירגיש כמו שן.

מבחינת ההתאמה לקבלת שתלים, אז גם פה יש מספר סייגים:

• גובה עצם – כמו דיבל שמכניסים אותו לקיר גם השתל צריך עובי וחוזק עצם מסויימים – דמיינו מצב שבו אתם רוצים לתלות תמונה מאוד מאוד כבדה ויש לכם קיר גבס דק – הרי הסיכוי שהדיבל יחזיק את המשקל הוא נמוך מאוד לעומת מצב שבו תקדחו לעומק בקיר בטון.
• בריאות כללית ודנטלית – ההשתלה היא איך שלא תסתכלו עליה – ניתוח קטן. וכמו כל ניתוח, הוא דורש הרדמה (מקומית או רחבה יותר) אחריו באה התאוששות. אנשים עם מצבים כגון סכרת לא מאוזנת, עישון, מחלת חניכיים מתקדמת ועוד, יהיו בסיכון רב יותר לכישלון השתל בטווח הקצר.

לכן לפני שאתם רצים לעשות שתלים, ודאו:

1. שאתם באמת צריכים אותם – והשיניים שלכם לא ניתנות לשיקום

2. שהבריאות הכללית והדנטלית שלכם מספקת ועומדת בקריטריונים להשתלה על מנת להבטיח סיכויי הצלחה גבוהים יותר (סיכויי ההצלחה הם לעולם לא 100%)

3. שגובה העצם שלכם מספק ואין צורך לבצע פרוצדורות כירורגיות מקדימות להוספת גובה עצם – לצורך כך תצטרכו לבצע צילום CT.

4. לוודא שהרופא מבצע תכנון מדוקדק של מקום ההשתלה והשיקום העתידי – תכנון ההשתלות ניתן לבצע באמצעות צילום CT שהתבקשתם לבצע בסעיף 3. לאחר קבלת צילומי ה CT, הרופא מעריך את כמות העצם המאפשרת החזקת שתל דנטלי, ומתכנן את ההשתלה – מיקום בלסת, כיוון, סוג וגודל השתל. אבל מה עושים כאשר אין מספיק עצם או שכמות העצם גבולית? ראו פרק – תכנון השתלה ממוחשב.

לגבי שיטת "כל השיניים ביום אחד", הרי מדובר בשיטה שכוללת בתוכה עקירת שיניים, השתלה ומיד לאחר מכן העמדה של כתרים זמניים על גבי השתלים שזה עתה הושתלו. במקרים מסויימים השיטה באמת עובדת. אבל!! שתל שמוכנס לתוך עצם הלסת, אמור לעבור תהליך של ריפוי שבמהלכו העצם תגדל סביב השתל ותקבע אותו למקומו בצורה חד משמעית ותעניק לו חוזק ויציבות. כאשר מכניסים את השתל ללסת, העצם עוד לא מספיקה להתארגן סביב השתל (תהליך שלוקח 3-6 חודשים לפחות) והיציבות של השתל תלויה אך ורק בחוזק שהוברג לעצם בזמן ההשתלה. התקנה של שיקום זמני על שתל כזה עלולה עם הזמן לגרום לתנודות קטנות מאוד בשתל, ולמנוע למעשה את החיבור שלו לעצם. הדבר עלול להוביל במקרה הגרוע לכשלון של השתל, ובמקרים הפחות גרועים, לקיצור משמעותי באורך חייו.

אני לרוב ממליץ לפציאנטים שלי שאמורים לקבל שיקום נתמך שתלים, לעבור דרך שלב פחות נוח של שיקום נשלף – כלומר תותבת זמנית – שיקום זה למרות היותו הרבה פחות נוח, מאפשר לביולוגיה לעשות את שלה, ולשתל להקלט כראוי בעצם. לאחר זמן ההחלמה, ניתן לבחון כל שתל ושתל ולהחליט האם הם מוכנים להתקנת שיקום קבוע או לא.

השיטה של השלבים, מאפשרת סיכויי  הצלחה גבוהים יותר של השתלים המותקנים (לעולם לא 100%, ואל תאמינו לזה שאומר שאצלו זה 100%!)

אז תנו לגוף לעשות את שלו.. הוא הרבה יותר טוב בזה מכל אחד אחר..

ואולי הכי חשוב – תשמרו על השיניים שלכם ואז לא תצטרכו אותם…

יש לכם שאלה שלא מצאתם לה תשובה במאמר?