מחסור בשיניים

מעבר ליכולתו של ויטמין D למנוע מחלות הקשורות במבנה ושלד כגון אוסטיאופורוזיס, נמצא ויטמין D כחיוני במחלות רבות נוספות שיפורטו בהמשך ולמעשה לויטמין D השפעה כמעט על כל איברי הגוף ולרמות נמוכות שלו בגוף עלולות להיות השלכות חמורות. גם אם איננו חולים, אנו זקוקים לרמות נאותות של הויטמין בכדי לשמור על בריאותנו לאורך כל החיים. החל מהיותנו עובר, דרך הילדות, גיל ההתבגרות, גיל בוגר ועד לגיל המבוגר. עדויות מסקרים מדעיים מרחבי העולם ובישראל, מתריעים על שיעור גבוה של חסר בויטמין D בעיקר בקרב אוכלוסיית המבוגרים והקשישים אך גם בקרב אוכלוסיות ילדים ואוכלוסיות מתבגרות.

חילוף חומרים של ויטמין D3
ויטמין D הנקרא גם "ויטמין השמש" נוצר בעורנו כתוצאה מחשיפה לקרינת UVB של השמש, על אף שהשמש היא המקור הטוב ביותר לסינתזה של ויטמין D3 ולמניעה של מחלות הנובעות מחוסר שלו היום אנו עדים לעליה בסיכון למחלת הרככת ,עקב עליה גוברת בשימוש בקרמים המכילים מסנני קרינה. קרינת  UVBשל השמש הם המקור הראשוני של ויטמין D3 (cholecalciferol) שמסונתז בבני אדם בעור.

ויטמין D3 מצויה גם במזון כמו ביצים, שומן חיות ובעיקר בדגים, אך גם תזונה עשירה במזונות אלו ואף במזונות המועשרים בויטמין D, אינה מספקת לצריכה היומית המומלצת לויטמין זה . ויטמין D3 עובר מטבוליזם בכבד ובכליה עד להפיכתו לנגזרת פעילה בגוף האדם בעלת מבנה דמוי סטרואידלי ,הנקרא 25(OH)D3. הסיבה שצורה הורמונלית  זו של ויטמין D3 לא נמכרת כתוסף תזונה היא - רגישותה לאויר ולאור (2). מחקר חדש שפורסם לראשונה באתר האינטרנט של סוכנות הידיעות רויטרס ועתיד להתפרסם ב-LANCET, מצא כי לגורמים גנטיים השפעה על הסיכון לסבול מחוסר של ויטמין D - ממצא זה יכול להסביר מדוע חשיפה לשמש ותזונה נכונה אינם תמיד מספקים. חוקרים אנגלים ואמריקאים בחנו את הגנים של כ-34,000 אירופאים לבנים ומצאו כי שלושה גנים שונים המקושרים עם ויטמין D ,עלולים להעלות את הסיכון לחסר שלו.

מינון יומי מומלץ לויטמין D
ממחקרים עולה כי למחסור בויטמין D השלכות מרחיקות לכת על בריאותנו מעבר למחלת הרככת ולאוסטיאופורוזיס. רמות המטבוליט 25(OH)D3 בסרום, שהוא למעשה הרכיב הפעיל של ויטמין D משקפות את החוסר בויטמין D בגוף והדרישה לאספקתו מבחוץ. רמות נמוכות מ -32 ננוגרם למ"ל (ng/ml) (שווה ערך ל-80 ננומול/ליטר 80 nmol/l מצביעות על מחסור ברמות ויטמין 3D בדם ומחייבות מתן תוספת של הויטמין (3).

משך זמן הנטילה הוא אינדיבידואלי ויכול להיות תלוי גיל, תרופות הנלקחות על-ידי המטופל, מחלות רקע וכו'. מומלץ לעשות בדיקות תקופתיות לניטור רמות ויטמין D בדם בכדי למנוע מצבי חסר. הוכח מחקרית שעל מנת להעלות את ערכי ויטמיןD בדם ב-10 ננוגרם/מ"ל יש ליטול 1000 יחב"ל של ויטמין D3 על בסיס יומי למשך שלושה חודשים ולאחר תקופה זו מומלץ לעשות בדיקת דם נוספת לניטור רמות הויטמין (4).

לדוגמא, אם תוצאות בדיקות הדם מראות על רמות של 15 ננוגרם/מ"ל של 25(OH)D תידרש נטילה 2000 יחב"ל ליום בכדי להעלות את רמות ויטמין D3 ל-35 ננוגרם/מ"ל. לא נמצאה רעילות משימוש בויטמין  Dבאנשים בריאים שצרכו את הויטמין במינון של עד ל-10,000 יחב"ל (IU) ליום (250 מק”ג) (5,6,7), כמות שהגוף מייצר בעצמו בחשיפה לשמש בחודשי הקיץ בין השעות 12:00-15:00 ללא מקדם הגנה. כמו כן לא נצפתה רעילות של הויטמין מחשיפה ממושכת לשמש (8). ממחקרים עולה כי למחסור בויטמין D השלכות מרחיקות לכת על בריאותנו מעבר למחלת הרככת ולאוסטיאופורוזיס. המינון המומלץ כיום הוא 800-1200 יחידות ליום (יחב"ל) ברציפות לאורך זמן. ממצאים מחקריים חדשים מצביעים על יעילות ובטיחות בשימוש בצריכת מינון ויטמין D של 4000 יחב"ל למשך 6 חודשים רצופים (9).

ארצנו שטופת השמש אינה מקנה ערובה מפני חסר בויטמין D
כיום רווחת הדעה, שאין ילד או מבוגר שמקבלים את המינון המומלץ של ויטמין D משתי סיבות עיקריות: הראשונה, תזונה ענייה בויטמין D והשנייה, מודעות גבוהה לנזקי העור והסיכונים שבחשיפה ממושכת לשמש ללא מסנני קרינה. שילוב של תזונה עשירה בויטמין D, תוסף תזונה וקרינת השמש (חשיפה מתונה עם מסנני קרינה) יתרמו לרמות הדרושות של הויטמין בסרום, לשמירה על בריאות אופטימאלית ולירידה בסיכון לתחלואה.

במחקר שנערך בארץ על-ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, ביה"ח שיבא, אוניברסיטת בן גוריון והמוסד למחקר בנוה זוהר – ים המלח ופורסם במגזין רפואי ב-2009 נמצא כי מרבית אוכלוסיית ישראל הבוגרת ועובדת נמצאת במצב של מחסור בויטמין D. מטרת המחקר הייתה לבחון את הרמות של ויטמין D בדם ביחס לעונות השנה וביחס לסוג העיסוק (עובד שטח המסתובב בשעות היום בחוץ או עובד משרד שנמצא רוב שעות היום בתוך מבנה סגור). המחקר נערך על מדגם של 122 עובדי חוץ ו-104 עובדי פנים. בכל עונות השנה היו רמות 25-OH-D3  של עובדי החוץ גבוהות באופן משמעותי מאלה של עובדי הפנים. קבוצת הגברים שנבדקה הייתה היחידה שהממוצע שלה נגע קלות ברמת המינימום הנדרשת רק בעונת הקיץ.

המינימום הנדרש הוא 32ng/ml . הממוצע של מדגם הנשים שנבדק לא עמד במינימום הנדרש בכל עונות השנה ונע בין 20 ל ng/ml27. עלינו לזכור שכאשר אנו מדברים על "ממוצע", באופן סטטיסטי מחצית מהאוכלוסייה נמצאת מעליו ומחציתה מתחת לערכו בקירוב. ומכאן נקבל שרוב אוכלוסיית ישראל הבוגרת נמצאת ברוב ימות השנה במצב של חוסר בויטמין D. החוקרים מסכמים את המחקר בהמלצה לניטור רמות 25-OH-D3   באוכלוסייה (10).

חשיבות ויטמין D למניעת מחלות:

בריאות העצם
מסתבר שחשיבות של ויטמין D אף גבוהה מזו של סידן לשמירה על מסת עצם תקינה. מחקר שנערך באיסלנד חקר כ-2300 אנשים בריאים לגבי צריכה יומית  של סידן ושל ויטמין D. תוצאות המחקר הראו כי אנשים עם רמות מספקות של ויטמין D היו גם בעלי רמות אידיאליות של PTH , גם כאשר צרכו פחות מ-800 מיליגרם של סידן ביום. החוקרים הגיעו למסקנה כי כמות מספקת של ויטמין D עשויה להיות חשובה יותר מצריכה גבוה של סידן בשימור רמות רצויות של PTH – הורמון הפאראתירואיד שרמתו בדם עולה כאשר ישנו חוסר של סידן וויטמין די (11).

מחסור בויטמין D מביא לירידה בספיגת הסידן וכתוצאה מכך, עליה בתהליך ספיגת העצם המביא לעליה בסיכון לשברים בעצמות (12). ממחקרים קליניים עולה כי נטילה יומית של ויטמין D במינון של 700 יחב"ל ליום האטה את תהליך הירידה בצפיפות עצם הירך ועמוד השדרה ואת הסיכון לשברים במבוגרים. מתן 400 יחב"ל ליום ויטמין D במשך שנתיים, העלה את רמות 325(OH)D בסרום ב35 ננומול\ליטר,  צפיפות עצם הירך עלתה כדי 2.6% והפרשת PTH ירדה (13). במבוגרים העצם נמצאת במצב של שחלוף תמידי, מחסור בויטמין D גורם לירידה מתקדמת במינרליזציה של העצם. במחקר קליני, מתן 800 יחב"ל ויטמין D ו- 1,200 מ"ג סידן ליום במשך 3 חודשים , העלה את חוזק העצם והפחית את הסיכון לנפילות בכ - 50%, בהשוואה למתן סידן בלבד (14). 

רככת היא מחלה שנגרמת כתוצאה ממחסור חמור בויטמין D, בתינוקות ובילדים, גורם לירידה במינרליזציה של העצם שנמצאת בתהליך גדילה ומתבטא ברככת (15). במחקר שתוצאותיו התפרסמו במגזין הרפואי  British Medical Journal נמצא כי נטילה יומיומית של ויטמין D בשילוב סידן יכולה להפחית לכולם את הסיכון לשברים, מבלי להתחשב בגיל או מין, כך עולה מתוצאות מחקר מאד גדול. כמעט 70,000 איש מארה"ב ואירופה השתתפו במחקר שמצא כי שילוב של המינרל עם הוויטמין, מפחית שברים ב-8% ושברי ירך ב-16% (16). במחקר בקרב חולים הסובלים מכאבים שמקורם במערכת השריר והשלד התגלה כי ל-93% מהנבדקים היו רמות נמוכות של ויטמין D בסרום. (12.8 נ"ג/מ"ל בממוצע) (17, 18).

הריון והתפתחות העובר והילוד
לויטמין D חשיבות רבה בתקופת ההיריון גם לטובת האם ההרה וגם לטובת העובר. חסר בויטמין D בתקופת ההיריון וההנקה תשפיע על התפתחות העובר ועל התינוק, מצב שעלול להביא להפרעות מטבוליות, ירידה במינרליזציה של העצם, הפרעה בגדילה, עיוות העצם, רככת ועליה בסיכון לשברים (19). נמצא מתאם בין משקל ילוד נמוך (LBW) וחסר בויטמין D אצל האם במשך ההיריון (20).  

רמות נמוכות של ויטמין D , גורמות להפרעה בצמיחת הרחם, וללחץ דם גבוה הגורמים ללידה מוקדמת ולסיכון למשקל ילוד נמוך. חסר בויטמין D באשה הרה בטרימסטר השני יגרום להתפתחות לקויה של הלבלב, גורם סיכון לסוכרת מסוג 1 בילוד (21). חסר בויטמין D בתקופת ההיריון גורם לפגיעה בשיניים בקרב פגים (22).

על פי מחקר חדש שהתפרסם ב-The American Journal of Obstetrics and Gynaecology עולה כי שבע נשים מתוך כל עשר נשים הרות בארה"ב, לא מקבלת מספיק ויטמין D. בעוד שוויטמינים הניטלים לפני הלידה מסייעים להעלות מעט את רמות הוויטמין בנשים הרות, לאותן נשים שקיים חסר של הויטמין יש להוסיף להן מינונים גבוהים יותר (23).

סרטן
לויטמין D תפקיד חשוב בבקרת גנים שמשתתפים בתהליכי גדילת התאים, התמיינות (דיפרנציאציה) ושגשוג (פרוליפרציה). טיפול בויטמין D גורם לעיכוב גדילת התאים הסרטניים (24). מחקרים הראו יחס הפוך בין רמות של  25(OH)D בסרום והסיכון לפתח פוליפים במעי (25). מחקר ארוך טווח בקרב 88,000 נשים העלה כי, ככל שעלתה צריכת הויטמין, ירד הסיכון לפתח סרטן שד בנשים בפרי-מנופאוזה (26). קיים מתאם בין רמות גבוהות של הויטמין בסרום והסיכון למניעת סרטן פרוסטטה (27).

רמות הויטמין בסרום שנמוכות מ-19 ננומול /ליטר או גבוהות מ80 ננומול/ ליטר, קשורות בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן פרוסטטה (28). נמצא מתאם הפוך בין רמות גבוהות של ויטמין D והסיכון לפתח סרטן שלפוחית השתן, שד, מעי, ושט, שחלות, רחם, ערמונית, כליה. במחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה- סאן-דייגו ושממצאיו יתפרסמו בגיליון פברואר 2006 במגזין הרפואיAmerican Journal Of Public Health  נמצא כי צריכת 1000 יחב"ל ויטמין D ליום עשויה להפחית משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס, השד והשחלות. פרופ' Garland  חוקר מאוניברסיטת קליפורניה, המתמחה ברפואה מונעת, מוסיף ואומר כי נכון להיום לא קיים רכיב נוסף, כמו הויטמין D, אשר יש ביכולתו למנוע את מחלות הסרטן השונות. ואף מחדד סוגיה זו על ידי השוואת יעילותו של ויטמין D למניעת סרטן לקשר הישיר שבין עישון וסרטן ריאות. כמו כן טוען כי נכון להיום המזון שאנו צורכים לא מכיל מספיק ויטמין D ולכן לא מאפשר הגעה למינונים רצויים של רכיב זה (29).

במחקר שנערך על 30 חולי סרטן מעי גס, 13 סרטן השד, 26 סרטן הפרוסטטה ו-7 סרטן השחלות נמצא כי תוספת של ויטמין D יכולה להפחית משמעותית סיכון לסרטן בעלויות נמוכות (30). גם בנוגע לסרטן המעי הגס, הסרטן השלישי בשכיחותו בעולם המערבי נמצאה חשיבות לנטילה של ויטמין D. על פי מחקר חדש; שילוב של סידן וויטמין D כתוסף תזונה מקדם את בריאות תאי האפיתל במעי הגס ובפי הטבעת ומציע הגנה פוטנציאלית מפני התפתחות סרטנית. נטילת סידן מסייעת בהחזרת קצב חלוקת תאים תקין במעיים אצל אנשים בעלי סיכון מוגבר לשיבוש בקצב הנורמלי. כמו כן, נמצא מתאם חיובי בין רמות גבוהות של ויטמין D ובין שיעורי החלמה גבוהים יותר של חולים בסרטן המעי הגס (31).

מערכת החיסון
על פי מחקר שפורסם במגזין המקצועי  Future Microbiology לוויטמין D מייחסים ערך של "אנטיביוטיקה טבעית" בזכות שורה של תגליות עדכניות הנוגעות לתועלות הבריאותיות המרובות של רכיב זה לחיזוק מערכת החיסון. החל מריפוי של פצעים, דרך פעילות אנטי בקטריאלית וכלה בפעילות אנטי ויראלית בהתמודדות מפני שפעת. וויטמין D נראה היום יותר מתמיד כאחד מרכיבי התזונה המכריעים ביותר לבריאות מקיפה (32).

מתוך הידיעה כי לויטמין D השפעה על מערכת החיסון בהתמודדות כנגד וירוסים ובינהם גם וירוס השפעת ההמלצה היום היא להגביר את ההמלצה הנוכחית של צריכת ויטמין D במהלך חודשי החורף פי 5, כך טוען מחקר חדש מקליפורניה. המחקר מדגיש חשיבות נטילת ויטמין D בקרב כהי עור שסובלים יותר מחוסר מאשר בהירי עור כתוצאה מכמות מלנין גבוהה יותר בעור שמעכבת ייצור הויטמין (33). במחקר שנעשה על 354 ילדים בטווח הגילאים 6-15 שנטלו ויטמין D במינון של 1200 יחב"ל ליום נמצא כי רק אחד מתוך עשרה ילדים חלה בשפעת. לנתון זה משמעות מרשימה ביותר כאשר משווים אותו לקבוצת הביקורת בה חלה ילד אחד מתוך חמישה. ד"ר Mitsuyoshi Urashima שהוביל את המחקר הוסיף וסיכם כי ויטמין D נמצא יעיל יותר מחיסון בכול הנוגע למניעת שפעת (34).

במחקר שפורסם בעיתון המדעי Archives of Internal Medicine, נמצא קשר בין רמות ויטמין D ודלקות בדרכי הנשימה. אנשים עם רמות נמוכות של ויטמין D דיווחו על יותר מקרים של הצטננות ושפעת, מאשר אלו עם רמות גבוהות. ממצאי המחקר תומכים בתפקיד החשוב של ויטמין D למניעת דלקות בדרכי הנשימה, כמו הצטננות ושפעת לדברי החוקרת  Adit Ginde, מאוניברסיטת קולורדו, דנבר,מהיחידה לרפואת חירום . אנשים עם מחלת ריאות כמו, אסטמה או אמפיזמה, עלולים במיוחד להיות רגישים  לדלקות בדרכי הנשימה כתוצאה מחסר בויטמין D ולכן מומלץ לתת להם תגבור של הויטמין בעיקר בחודשי החורף (35).

עייפות  ודיכאון
רמות לא מספקות של ויטמין D עלולות להגביר את הסיכון לפתח דיכאון (36). במחקר משותף של איטליה וארה"ב נמצא כי לנשים וגברים מעל גיל 65 סיכון מוגבר לפתח תסמיני דיכאון הקשורים לרמות נמוכות של  ויטמין D בדם, כך עולה ממצאי מחקר שפורסמו ב- The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. התחזית של ארגון הבריאות העולמי (WHO) היא שבתוך 20 שנה דיכאון יהפוך להיות המעמסה הכלכלית הגדולה ביותר בעולם על רשויות הבריאות; תחזית זאת מדרגת את הדיכאון כגורם ראשי לנכות בכל רחבי העולם, שישפיע על כ-120 מיליון איש. כמו כן נמצא קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D בסרום ,לעייפות כרונית ולדיכאון עונתי  (Seasonal Affective Disorder), טיפול בויטמין D הביא לשיפור ניכר בסולם מדדי דיכאון Hamilton Depression scale)), עם עליה ברמות של  25(OH)D בסרום (37).

מחלות אוטואימוניות 
נמצא כי למטבוליט הפעיל של ויטמין D השפעה מועילה לטיפול במחלות אוטואימוניות מסוג סוכרת ((IDDM, טרשת נפוצה (MS)  דלקת פרקים (RA). טרשת עורקים, לופוס (SLE) ופיברומיאלגיה (38, 39). נשים שנטלו 400 יחב"ל ליום ויטמין D, היו ב40% פחות בסיכון לפתח MS מנשים שלא נטלו את הויטמין (40).לרמות נמוכות של ויטמין D בסרום השפעה על הסינתזה והפרשת הורמון האינסולין מתאי ביתא בלבלב וסיכוי לפתח עמידות לאינסולין (41). 

רמה נמוכה של הויטמין בסרום (מתחת ל-20 נ"ג/מ"ל) קשורה בתנגודת לאינסולין ובתסמונת מטבולית (42). נמצא כי חוסר של ויטמין D מקושר עם סיכון מוגבר לפתח דלקת מפרקים שגרונית (RA) – כך עולה ממחקר חדש בראשות אוניברסיטת בוסטון. המחקר שבדק נתונים מתוך מחקר האחיות (מחקר קוהורט ארוך טווח שבו עקבו במשך שנים אחר 115 אלף אחיות) מצביע על הקשר בין מחלות אוטואימוניות וחסר בוויטמין D (43).

הלב וכלי הדם
נמצא כי נטילת ויטמין D הפחיתה רמות לחץ דם בחולים (44,45).  למערכת רנין- אנגיוטנסין חשיבות רבה ברגולציה של לחץ דם ומאזן אלקטרוליטים. מחקרים קליניים הראו יחס הפוך בין רמות ויטמין D ,לחץ דם ופעילות רנין (46,47). כמו כן נמצא קשר ישיר בין רמות נמוכות של 25(OH)D בסרום בקרב חולים עם מחלת לב CHF.נמצא מתאם משמעותי בין חסר בויטמין לחומרת הסימפטומים. החוקרים סבורים כי רמות נמוכות של הויטמין עלולים להביא לשינויים ברמות של סידן בשריר הלב  ולהפרעה בתפקודו לכווץ הלב ,בחולי CHF (48).

חוקרים מאוניברסיטת וורוויק מצאו כי אנשים מבוגרים עם רמות גבוהות של ויטמין D, יכולים להפחית את  הסיכויים לפתח  מחלות לב או סוכרת ב-43%. החוקרים בחנו 28 מחקרים שכללו  99,745 נשים וגברים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות ושונות. המחקרים חשפו קשר משמעותי בין רמות גבוהות של ויטמין D והפחתה בסיכון לפתח מחלת לב (33% לעומת רמות נמוכות של ויטמין D), סוכרת מסוג 2  (55% הפחתה) ותסמונת מטבולית (51% הפחתה) (49). מחקר נוסף מוכיח כי ויטמין D תורם ללב בריא וחזק ורמות נמוכות של הוויטמין עלולות  לעלות באופן משמעותי את הסיכון לשבץ, מחלת לב ואפילו מוות, גם בקרב אנשים אשר לא סבלו מעולם ממחלת לב (50).

מדוע אנו זקוקים להשלמה תזונתית של ויטמין D?
• זיהום אויר ומשטחי זכוכית משמשים כמסנן לקרינת UVB מהשמש.
• חשיפה לקרני השמש פחותה באנשים שמאושפזים ובעיקר מבוגרים שממעטים לצאת מהבית.
• אנשים המכסים גופם בלבוש מלא בנוסף לשימוש הגובר במסנני קרינה [מקדם הגנהSPF  מעל 8 מפחית יצור ויטמין D ב95%] (51)
• אנשים בעלי גוון עור כהה (כמות מרובה של הפיגמנט מלנין), מסנתזים פחות ויטמין D בחשיפה לשמש מבעלי גוון עור בהיר (52).
• באנשים מבוגרים נמצאו רמות נמוכות של ויטמין D עקב ירידה בכמות7-dehydrocholesterol, חומר המוצא ליצור ויטמין D3  ( cholecalciferol) בעור.
• שימוש בתרופות כמו נוגדי פרכוסים, סטרואידים שפוגמים במטבוליזם של הויטמין.
• אנשים שסובלים מהפרעות בתפקוד הכליה והכבד ( אתרי הסינטזה של הויטמין).
• אנשים שמתקשים בספיגת שומנים, חסר באנזימי לבלב, חולים בציסטיק פיברוזיס, צליאק, מחלות כבד וכבד שומני, מנותחים במערכת העיכול, קיצור קיבה .
• אנשים שסובלים מבעיות בספיגת מזון, כולל ניתוחי מעיים, מחלות מעיים דלקתיות ((IBD, קרוהן.
• אנשים שסובלים מאלרגיה לחלב ומוצריו, אי סבילות ללקטוז, טבעונים.
• אנשים שמנים- ויטמין D לאחר שנוצר בעור או שמתקבל מהתזונה נאגר ברקמות השומן. בשמנים הויטמין מצטבר ברקמות השומן ואינו זמין בצירקולציה.
• עונות השנה- ממוצע רמות OHD 25 בסרום בקיץ ,באוכלוסיית בוגרים לבנים בטווח בין 30 – 35 ננוגרם/ מ"ל , יורדת ל25 ננוגרם /מ"ל בחורף.

MCT
שרשרת בינונית של חומצת שומן המופקת בדרך כלל משמן קוקוס או משמן דקלים. בחומצת שומן זו משתמשים בבתי חולים להזנת פגים, חולים קשים ואנשים הסובלים מבעיות עיכול. MCT נעכלת ונספגת בקלות ומשמשת כמקור לאנרגייה זמינה.

MCT מופיע באופן טבעי בחלב אם ולכן אין זה מקרי כי מוסיפים חומצת שומן זו לפורמולות (תחליפי חלב אם) כבר במשך עשרות שנים.  גם ספורטאים משתמשים בחומצת השומן MCT כמקור לאנרגיה ולשמירה על משקל תקין. ולמעשה חומצת שומן זו בעלת השפעה חיובית על תינוקות, מבוגרים, חולים ובריאים כאחד.

על אף התכונות החיוביות של ה-MCT מזונות מעטים מכילים היום תוספת של חומצת שומן זו. תוספת של שמן קוקוס לתזונה היומית תוכל לספק MCT ולהקנות לגופינו את יתרונותיו הבריאותיים. מכיון שאין צורך באנזימי עיכול לפירוק חומצת שומן זו, ויטמינים ורכיבים תזונתיים נוספים שניתנים בתוספת של MCT נספגים ביתר קלות. נמצא ש-MCT  משפרת את זמינות ביולוגית של תרופה שומנית שהיא נגזרת של ויטמין D. בנוסף נמצא כי תוספת של MCT לפורמולציות של רכיבים שונים, כולל רכיבי תזונה ותרופות פותרת את הצורך לקחת תרופות על קיבה מלאה בלבד. נקודה זו חשובה היות ולא תמיד אנחנו זוכרים לאכול מזון שומני יחד עם לקיחת ויטמין D (53).

אינטראקציות בין ויטמין D ורכיבי תזונה נוספים:
• קדמיום- יכול למנוע את יצירת הויטמין.
• חומצה פנטוטנית – נחוצה לסינתיזה של הויטמין.
• אבץ- ויטמין D יכול לשפר רמות אבץ בחולים שעוברים דיאליזה.
• שומן- נחוץ לספיגת הויטמין.

אינטראקציות עם תרופות:
• anabolic, androgenic, steroids, corticosteroids
• תרופות המשפיעות על המטבוליזם של הויטמין:phenytoin (Dilantin), fosphenytoin (Cerebyx), phenobarbitone (Luminal), carbamazepine (Tegretol), and rifampin (Rimactane).
• תרופות המונעות את ספיגת הויטמין:cholestyramine (Questran), colestipol (Colestid), orlistat (Xenical), mineral oil, and the fat substitute Olestra
• תרופות אנטי פטרייתיות: ( (ketoconazolמונע פעילות האנזים 25(OH)D3 -1-hydroxylase, ובכך מביאות לירידה ברמות המטבולית הפעיל של ויטמין D.
• תרופות סותרות חומצה: (Antacid)

אנו בסופהרב מציעים מגוון פתרונות לנטילת תוספת של ויטמין D:

• ויטמין 400-D יבש
• ויטמין 400-D סופט ג'ל
• ויטמין 400-D בטיפות

» לעלון מורחב על ויטמין D בפורמט PDF

References:

1. Holick MF. Vitamin D: A millenium perspective. J Cell Biochem. 2003;88(2):296-307
2. Holick MF. Vitamin D: importance in the prevention of cancers, type 1 diabetes, heart disease, and osteoporosis. Am J Clin Nutr. 2004;79(3):362-371
3. Clin J Am Soc Nephrol 3: 1535–1541, 2008.
4. Am J Clin Nutr77: 204–210, 2003
5. Vieth R. Vitamin D supplementation, 25-hydroxyvitamin D concentrations, and safety. Am J Clin Nutr. 1999;69(5):842-856
6. Vieth R, Chan PC, MacFarlane GD. Efficacy and safety of vitamin D3  intake exceeding the lowest observed adverse effect level. Am J Clin Nutr. 2001;73(2):288-294
7. Heaney RP, Davies KM, Chen TC, Holick MF, Barger-Lux MJ. Human serum 25-hydroxycholecalciferol response to extended oral dosing with cholecalciferol. Am J Clin Nutr. 2003;77(1):204-210
8. Holick MF. Vitamin D. The underappreciated D-lightful hormone that is important for skeletal and cellular health. Curr Opin Endocrinol Diabetes 2002;9:87–98.
9. Vieth R, Kimball S, Hu A, Walfish PG. Randomized comparison of the effects of the vitamin D3 adequate intake versus 100 mcg (4000 IU) per day on biochemical responses and the wellbeing of patients. Nutr J 2004;3:8
10. Occupational exposure to solar UVB and seasonal monitoring of serum levels of 25-hydroxy vitamin D3: a case-control study. Photochem Photobiol. 2009 Sep-Oct;85(5):1240-4. Epub 2009 May 20.
11. Journal of the American Medical Association, 2005;294:2336-2341
12. Lips P. Vitamin D deficiency and secondary hyperparathyroidism in the elderly: consequences for bone loss and fractures and therapeutic implications. Endocr Rev. 2001;22(4):477-501
13. Ooms ME, Roos JC, Bezemer PD, van der Vijgh WJ, Bouter LM, Lips P. Prevention of bone loss by vitamin D supplementation in elderly women: a randomized double-blind trial. J Clin Endocrinol Metab. 1995;80(4):1052-1058
14. Bischoff HA, Stahelin HB, Dick W, et al. Effects of vitamin D and calcium supplementation on falls: a randomized controlled trial. J Bone Miner Res. 2003;18(2):343-351
15. Gartner LM, Greer FR. Prevention of rickets and vitamin D deficiency: new guidelines for vitamin D intake. Pediatrics. 2003;111(4 Pt 1):908-910
16. BMJ. 2010 Jan 12;340:b5492. doi: 10.1136/bmj.b5492..
17. Plotnikoff GA, Quigley JM. Prevalence of severe hypovitaminosis D in patients with persistent, nonspecific musculoskeletal pain. Mayo Clin Proc. 2003;78(12):1463-1470
18. Plotnikoff GA, Quigley JM. Prevalence of severe hypovitaminosis D in patients with persistent, nonspecific musculoskeletal pain. Mayo Clin Proc. 2003;78(12):1463-70.
19. Pawley N, Bishop NJ. Prenatal and infant predictors of bone health: the influence of vitamin D. Am J Clin Nutr 2004;80:1748S-1751S.
20. Fuller KE. Low birth-weight infants: the continuing ethnic disparity and the interaction of biology and environment. Ethn Dis 2000;10:432-445.
21. Harris SS. Vitamin D in type 1 diabetes prevention. J Nutr 2005;135:323-325
22. Specker B. Vitamin D requirements during pregnancy. Am J Clin Nutr 2004;80:1740S-1747S
23. Am J Obstet Gynecol. 2010 May;202(5):436.e1-8. Epub 2010 Jan 12.
24. .Blutt SE, Weigel NL. Vitamin D and prostate cancer. Proc Soc Exp Biol Med. 1999;221(2):89-98
25. Holt PR, Arber N, Halmos B, et al. Colonic epithelial cell proliferation decreases with increasing levels of serum 25-hydroxy vitamin D. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2002;11(1):113-119
26. Shin MH, Holmes MD, Hankinson SE, Wu K, Colditz GA, Willett WC. Intake of dairy products, calcium, and vitamin d and risk of breast cancer. J Natl Cancer Inst. 2002;94(17):1301-1311
27. Tuohimaa P, Tenkanen L, Ahonen M, et al. Both high and low levels of blood vitamin D are associated with a higher prostate cancer risk: a longitudinal, nested case-control study in the Nordic countries. Int J Cancer. 2004;108(1):104-108
28. Pawley N, Bishop NJ. Prenatal and infant predictors of bone health: the influence of vitamin D. Am J Clin Nutr 2004;80:1748S-1751S.
29. Garland CF, Garland FC, Gorham ED, et al. The role of vitamin D in cancer prevention. Am J Public Health 2006.
30. American Journal of Public Health 252-261  2006
31. Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention November 2009, Volume 18.
32. Future Microbiology November 2009, Vol. 4, No. 9, Pages 1151-1165 
33. J Nutr. 2010 Mar;140(3):542-50. Epub 2010 Jan 6.
34. Am J Clin Nutr. 2010 May;91(5):1255-60. Epub 2010 Mar 10.
35. Arch Intern Med2009;169(4):384-390
36. Relationship  Between Vitamin D Levels and Depressive Symptoms Psychosom Med. 2010 Jul
37. Vieth R, Chan PC, MacFarlane GD. Efficacy and safety of vitamin D3  intake exceeding the lowest observed adverse effect level. Am J Clin Nutr. 2001;73(2):288-294
38. Hypponen E, Laara E, Reunanen A, Jarvelin MR, Virtanen SM. Intake of vitamin D and risk of type 1 diabetes: a birth-cohort study. Lancet. 2001;358(9292):1500-1503
39. Merlino LA, Curtis J, Mikuls TR, Cerhan JR, Criswell LA, Saag KG. Vitamin D intake is inversely associated with rheumatoid arthritis: results from the Iowa Women's Health Study. Arthritis Rheum. 2004;50(1):72-77.
40. Munger KL, Zhang SM, O'Reilly E, et al. Vitamin D intake and incidence of multiple sclerosis. Neurology. 2004;62(1):60-65
41. Borissova AM, Tankova T, Kirilov G, Dakovska L, Kovacheva R. The effect of vitamin D3 on insulin secretion and peripheral insulin sensitivity in type 2 diabetic patients. Int J Clin Pract. 2003;57(4):258-261
42. Chiu KC, Chu A, Go VL, Saad MF.Hypovitaminosis D is associated with insulin resistance and beta cell dysfunction. Am J Clin Nutr. 2004;79(5):820-5.
43. Autoimmun Rev. 2010 May;9(7):507-10. Epub 2010 Feb 8
44. Lind, L., et al.. Vitamin D is related to blood pressure and other cardiovascular risk factors in middle-aged men. Am. J. Hypertens. 1995; 8:894–901.
45. Pfeifer, M., Begerow, B., Minne, H.W., Nachtigall, D., and Hansen, C.. Effects of a short-term vitamin D(3) and calcium supplementation on blood pressure and parathyroid hormone levels in elderly women. J. Clin. Endocrinol. Metab 2001;86:1633–1637
46. Sigmund CD. Regulation of renin expression and blood pressure by vitamin D(3). J Clin Invest. 2002;110(2):155-156
47. Li YC, Kong J, Wei M, Chen ZF, Liu SQ, Cao LP. 1,25-Dihydroxyvitamin D(3) is a negative endocrine regulator of the renin-angiotensin system. J Clin Invest. 2002;110(2):229-238.
48. Zittermann A, Schleithoff SS, Tenderich G, Berthold HK, Korfer R, Stehle P.Low vitamin D status: a contributing factor in the pathogenesis of congestive heart failure? J Am Coll Cardiol. 2003 Jan 1;41(1):105-12.
49. The study, Levels of vitamin D and cardiometabolic disorders: Systematic review and meta-analysis Maturitas. 2010 Feb; 65:225-236    
50. Vitamin D Deficiency and Risk of Cardiovascular Disease Circulation. 2008;117:503-511
51. Holick MF. Vitamin D: importance in the prevention of cancers, type 1 diabetes, heart disease, and osteoporosis. Am J Clin Nutr. 2004;79(3):362-371
52. Holick MF. Vitamin D: importance in the prevention of cancers, type 1 diabetes, heart disease, and osteoporosis. Am J Clin Nutr. 2004;79(3):362-371
53. Eur J Pharm Sci. 2007 May;31(1):8-15. Epub 2007 Feb 3.