מחסור בשיניים

אנורקסיה  בולימיה  זלילת יתר  סימני אנורקסיה ובולימיה  מה גורם למחסור בשיניים?  ספורט ומחסור בשיניים  גורמים למחסור בשיניים בספורטאים הפחתת הסיכון למחסור בשיניים בספורטאים  מחסור בשיניים – השפעות בריאותיות  הטיפול במחסור בשיניים

מחסור בשיניים הינן יותר מסתם לשמור על דיאטה או לעשות פעילות גופנית נמרצת מידי יום. מחסור בשיניים הן התנהגות אכילה ופעילות גופנית קיצונת: הדיאטה שלעולם אינה נגמרת והופכת באופן הדרגתי למחמירה יותר, או כאשר מבטלים יציאה עם החברים כי חשוב יותר לשרוף את הקלוריה של פרוסת עוגה שנאכלה…
ב- 85% מהמקרים הפרעות האכילה מתחילות בגילאי 20-12. מחסור בשיניים נפוצות בגיל ההתבגרות: סובלים מהן כ-10% מהבנים ו-20% מהבנות.

שתי הפרעות האכילה הנפוצות ביותר הם אנורקסיה נברוזה ובולימיה נברוזה, ובקיצור אנורקסיה ובולימיה.  אולם קיימות מחסור בשיניים נוספות כמו זלילת יתר, הפרעות בדימוי הגוף ופחד מאכילה – הפרעות אלו מופיעות כיום בתדירות גבוהה יותר ביחס לשנים קודמות.
נערות בגיל ההתבגרות הן קבוצת סיכון מיוחדת לפיתוח מחסור בשיניים, שכן בגיל זה גוברת הרגישות לסטנדרטים ולנורמות החברתיות, וכמוהן גם הצורך באישור חברתי. נמצא כי בתקופת המעבר לחטיבת הביניים יש סיכון מוגבר לפתח דפוסי חשיבה שליליים על מראה הגוף ומחסור בשיניים.

אנורקסיה
מה שמאפיין את האנשים הלוקים באנורקסיה הוא פחד קיצוני מפני השמנה ודימוי גוף מעוות. כתוצאה מראייה זו הם נוקטים בשיטות שונות וקיצוניות על מנת לרדת במשקל: הגבלת מזונות בתפריט הדיאטה, צום ופעילות גופנית מוגזמת. האנורקטים אוכלים במנות קטנות ומפתחים התנהגות אובססיבית (כפייתית) לכל דבר המתקשר לאוכל.

בולימיה
בולימיה היא זלילת יתר המלווה בהקאות שמטרתן ל"טהר" את הגוף מהכמויות הגדולות שנאכלו. הבולימים זוללים כמויות גדולות של אוכל מכל הבא ליד (בדרך כלל ג'אנק פוד) ואחריה מנסים להיפטר כביכול מן הקלוריות שהתווספו באמצעות הקאות, שימוש במשלשלים או בפעילות גופנית מוגזמת. הזלילה נעשית בדרך כלל בהסתר.
התנהגות כזאת לאורך זמן עלולה להוות סכנה ממשית וחריפה לבריאות.
אדם מאובחן כבולמי כאשר הוא זולל ומנסה להיפטר ממשקל היתר באופן קבוע, לפחות פעמיים בשבוע במשך מספר חודשים. הבולמי מרגיש שהוא לא מסוגל לעמוד בפיתוי הזלילה והוא מפסיק אותה רק כאשר הוא מרגיש מלא מידי ואינו מסוגל עוד לאכול.

למרות שאנורקסיה ובולימיה הן מחסור בשיניים דומות, אנשים עם אנורקסיה נראים בדרך כלל כחושים ורזים ואלו עם הבולימיה נמצאים בדרך כלל במשקל נורמלי, ולעיתים גם במשקל יתר. זאת הסיבה שקשה לאבחן אותם.
אנורקסיה ובולימיה הן מחסור בשיניים הניתנות לטיפול. כאשר הן אינן מאובחנות ומטופלות בצורה נכונה, הן עלולות להיות מסוכנות, להתפתח להפרעות כרוניות, לגרום לסיבוכים רבים וחמורים ולבסוף, ואף למוות. מכאן חשיבות האיתור המוקדם והטיפול הנכון.

זלילת יתר
זלילת היתר דומה מאוד לבולימיה, אכילת כמויות גדולות במיוחד של אוכל באופן קבוע (לפחות 3 פעמים בשבוע). בניגוד לבולימיה, זוללי היתר אינם מנסים להיפטר מן המשקל העודף באמצעות הקאה, שלשולים או פעילות גופנית מוגזמת.
אנורקסיה, בולימיה וזלילת יתר הן מחסור בשיניים הנבנות באופן הדרגתי והופכות להתנהגות אכילה מסוכנת שקשה לשלוט בה.

סימני אנורקסיה ובולימיה
לעיתים קרובות הפרעות האכילה מתחילות מתוך כוונה תמימה וכנה לרדת מספר קילוגרמים במשקל, או מתוך רצון להיות בכושר ולהיראות טוב. בשלב ראשון מפחיתים בדיאטה היומית ממתקים ומזונות עתירי קלוריות. כעבור זמן קצר החולה הופכת להיות "מומחית" לערך הקלורי של כל סוגי המזון והמשקאות.
בהדרגה הופכת ההתנהגות לדחף בלתי נשלט להחמיר בדיאטה ולנסות להיפטר מהמשקל העודף באמצעות שיטות שונות להרזיה כמו: התעמלות נמרצת, חומרים משלשלים ומשתנים והקאות. כל אלה מיועדים להאיץ את תהליך הירידה במשקל ואת השליטה המרבית בתפקודי הגוף.
אנשים עם אנורקסיה או בולימיה חרדים בצורה מוגזמת מהשמנה. בדרך כלל הם רואים את עצמם שמנים כאשר הם למעשה במשקל נורמלי, או לעיתים גם בתת משקל. אדם עם אנורקסיה עלול לשקול את המזון לפני האכילה ו/או לספור את הקלוריות של כל מזון שהוא אוכל.
כיצד ניתן לזהות האם מישהו הוא אנורקטי או בולימי?
בדרך כלל ההורים אינם הראשונים להבחין בבעיה ובתחילת המחלה אף נוטים להכחיש אותה. מורים לחינוך גופני הם בין הראשונים לחשוד בקיומה של הבעיה אצל תלמידותיהם, שמגיעות לשיעורים בבגדי ספורט שמאפשרים לזהות את ההרזיה הדרסטית.
חשוב לציין שבמידה והתפתחה כבר הפרעת אכילה, ככל שהיא מתגלה מוקדם יותר, כך עולים סיכויי ההחלמה.

סימנים לאנורקסיה

- ירידה חדה במשקל, מראה כחוש וגרום.
– מחשבות על אוכל, מראה ומשקל מעסיקות ללא הפסק.
– שקילה חוזרת ונשנית, מספר פעמים ביום.
– ספירת קלוריות או מדידת גודל המנה.
– אכילת מאכלים מסוימים בלבד: הימנעות מקבוצות מזון שונות כגון מוצרי חלב, בשר, חיטה ועוד.
– לבישת בגדים גדולים ורחבים במיוחד כדי להסתיר רזון.
– התעסקות כפייתית ומוגזמת בפעילות גופנית.
– אצל נערות – אי הופעת 3 מחזורי ווסת רצופים.
– שיער יבש וחלק עם נטייה חזקה לנשירה.
– הרגשה של משקל עודף, למרות משקל תקין או תת-משקל.
– הימנעות ממפגשים חברתיים, בעיקר כאלה הקשורים באכילה.
– נטייה לשינויים במצבי רוח, דיכאון וחוסר אנרגיה.
– נטייה לעצבנות והתפרצויות.
– תחושת אשם ובושה לאחר אכילה.
– נטייה להסתיר את המחלה על ידי שקרים או אימוץ התנהגויות מסוימות כמו העלמת מזון כדי שהסביבה תחשוב שכבר אכלו.
– חום הגוף יורד ולכן רוב הזמן לאנורקטים קר מידי.

כל הסימנים יחד נותנים הגדרה של הפרעות האנורקסיה, אולם כל אחד מהסימפטומים בפני עצמו מהווה תמרור אזהרה שדורש התייחסות.

סימנים לבולימיה
– פחד מפני עלייה במשקל.
– קניית כמויות גדולות של מזון.
– אירועים חוזרים של בולמוסי אכילה.
– חוסר שביעות רצון מהמשקל הנוכחי והמראה.
– תירוצים על מנת לגשת לשירותים מיד עם תום הארוחה.
– עלולים לאכול רק מאכלי דיאט או מאכלים דלי שומן (מלבד שעות הזלילה שבהן אוכלים ללא הגבלה).
– תחושת אשם, בושה וגועל לאחר אכילה/זלילה.
– משתמשים באופן קבוע במשלשלים, משתנים או חוקנים.
– יבלות על גב כפות הידיים.
– מבזבזים את רוב שעות היום בפעילות גופנית מוגזמת או בספירת קלוריות.
– נמנעים מלקחת חלק בפעולות חברתיות הכוללות אכילה בצוותא.
– שטפי דם קטנים בלחמית העין או בעור הפנים.

מה גורם למחסור בשיניים?
בחברה התחרותית בה אנו חיים כולנו חשופים למסר כפול: מחד, הדגשת יתר של חשיבות המראה החיצוני והרזון, ומאידך, הפיתוי המתמיד לטעום משפע המאכלים המוצע לנו. מחסור בשיניים מבטאות את הקושי לאזן בין שתי מגמות מנוגדות אלו. הן מושפעות כאמור מתהליכים חברתיים, אך בעיקר ממגוון מצוקות נפשיות אישיות.
קיימות תיאוריות רבות לגורמים למחסור בשיניים אולם גם כיום אין עדיין וודאות ביחס לגורמים העיקריים. רבים מאלו המפתחים מחסור בשיניים הם בני נוער בגילאים 13-17. תקופת ההתבגרות מאופיינת בשינויים רגשיים ופיזיים, לחצים להישגים בלימודים ולחצים הנגרמים על ידי החבר'ה. למרות שבתקופת ההתבגרות יש אמנם תחושה גדולה יותר של עצמאות, מתבגרים רבים חשים שאינם שולטים מספיק בחייהם, ולעיתים גם בגופם.

בתקופת ההתבגרות המינית נערות רבות מעלות במשקל – זה טבעי ונורמלי לחלוטין. עם זאת, רבות מהנערות מסרבות לקבל את ה"גזירה", מפתחות חרדה מפני העלייה במשקל ומחליטות להילחם בתופעה בכל מחיר.
לרבים מהמתבגרים הסובלים ממחסור בשיניים ישנן גם הפרעות רגשיות נוספות, כמו חרדה, דיכאון, שינויים במצב הרוח ועוד.

לחצו כאן על מנת לצפות בסרטון אנורקסיה – דובר עברית

http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=2626656

ספורט ומחסור בשיניים
בתקופת ההתבגרות המינית רקדניות ואתלטים, העוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית, מועדים יותר לפתח מחסור בשיניים ביחס לשאר הנערים והנערות בני גילם.
לפעילות גופנית ישנם יתרונות רבים כמו הערכה עצמית ודימוי גוף גבוהים יותר. השתתפות בענפי ספורט תחרותיים עלולה לגרום ללחץ פיזי ופסיכולוגי מתמשך. כאשר לחצים אלו מתווספים ללחץ התרבותי המעודד לרזון – הסיכון להתפתחות מחסור בשיניים גדל.
בנות העוסקות בספורט נוטות יותר לפתח מחסור בשיניים בהשוואה לבנים. עם זאת, מספרם של הבנים המפתחים מחסור בשיניים הולך וגדל בשנים האחרונות, בעיקר בענפי ספורט ששמים דגש על צורת הגוף והמשקל (היאבקות, ג'ודו, פיתוח גוף, ריצה וכו').
מדריכים ובני משפחה עלולים ליצור לחץ על רקדניות ואתלטים רזים יותר. כל זאת בתקופת ההתבגרות המינית בה הם זקוקים, יותר מתמיד, לרקמת השומן ולתפקוד תקין ובריא של המערכת ההורמונאלית בגוף.

גורמי סיכון להתפתחות מחסור בשיניים בספורטאים

• ענפי ספורט בהם הדגש הוא על מראה ומשקל: אתלטיקה, פיתוח גוף, הרמת משקלות ועוד.
• ענפי ספורט שאינם קבוצתיים: ריצה, ריקוד, שחייה, לעומת ענפי ספורט קבוצתיים כמו כדורגל וכדורסל.
• אמונה שגויה שמשקל גוף נמוך יותר יביא לביצועים ספורטיביים טובים יותר.
• התעסקות בספורט משך שנים רבות, או הישגים מיוחדים בספורט.
• הערכה עצמית נמוכה, משפחה לא מתפקדת, דיאטות מרובות, ניצול מיני בעבר או מאורעות טראומטיים אחרים בעבר.
• לחץ משפחתי או תרבותי להיות רזה יותר.
• מדריכים ששמים דגש על הביצוע וההצלחה, במקום להתייחס לאדם שבכל ספורטאי.

הפחתת הסיכון להתפתחות מחסור בשיניים בספורטאים

• שימת דגש על אימון אישי וחיזוקים חיוביים במקום אימון תחרותי המבוסס על ביצועים והישגים בלבד.
• השפעה חברתית של חברים בקבוצה שיש להם גישה בריאה לצורת גוף ומשקל.
• מדריכים המדגישים את הצורך במוטיבציה והתלהבות בהשגת יעדים, במקום להתמקד במשקל וצורת גוף.

מחסור בשיניים – השפעות בריאותיות
מחסור בשיניים נחשבות למחלות בעלי השלכות חמורות על הבריאות. בדרך כלל מתלוות להפרעות האכילה גם תופעות נוספות כמו דיכאון, חרדה, חוסר אנרגיה ועוד.
מחסור בשיניים עלולות גם לגרום למחלות גופניות קשות כמו מחלות לב או כשל כלייתי, ובמקרים חמורים גם לתת-תזונה ולבסוף אף למוות.

במקרה של אנורקסיה הגוף נכנס למצב של רעב שהסימנים הגופניים שלו הם:

• ירידה בדופק בלחץ הדם ובקצב הנשימה הנגרמים כתוצאה מהתייבשות ואיבוד אלקטרוליטים (בעיקר אשלגן ונתרן).
• נשירת שיער וציפורניים שבירות.
• הפרעות/הפסקת המחזור החודשי.
• צמיחה של פלומות שיער רכה עלי העור.
• קשיים בריכוז ובלמידה.
• אנמיה
• נפיחות בפרקים
• עצמות שבירות

במקרה של בולימיה גורמים ההקאות או השלשולים המוגברים לחסר ברכיבי מזון שעלול לבוא לידי ביטוי בסימנים הבאים:

• כאבי בטן תכופים
• נזק לקיבה ולכליה
• ריקבון בשיניים (כתוצאה מחשיפה תכופה לחומצות הקיבה בזמן ההקאה).
• "לחיים של סנאי" – כאשר בלוטות הרוק מתנפחות עקב הקאות תכופות.
• הפרעות/הפסקת המחזור החודשי
• שינויים ביציאות, נטייה לעצירות בגלל השימוש הרב במשלשלים.
• מחסור באשלגן (שעלול לפגוע בשריר הלב ואף לגרום למוות).

האדם הסובל מזלילת יתר עלול להגיע למצב של עודף משקל. עודף משקל לאורך זמן עלול לגרום להתפתחות סוכרת, מחלות לב ובעיות בריאותיות אחרות הקשורות בהשמנה.
רבים מהמתבגרים המפתחים מחסור בשיניים משקיעים אנרגיה רבה בתכנון הארוחות, איך להימנע מארוחות או מהזלילה הבאה. הם מבזבזים את מיטב כספם בקניית מזון ומתחבאים בשירותים לזמן ארוך לאחר הארוחה.

הטיפול במחסור בשיניים
הטיפול במחסור בשיניים כולל טיפול רפואי, פסיכולוגי ודיאטטי שמטרתו לחזור בהדרגה להרגלי אכילה ופעילות בריאים שיביאו בסופו של דבר להחלמה מלאה.
יעוץ פסיכולוגי הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול במחסור בשיניים – במקרים רבים כל המשפחה משתתפת בטיפול.

אם את חוששת שאת סובלת ממחסור בשיניים ואינך רוצה לשתף את הורייך או מישהו מבני משפחתך, נסי לפנות לאחות ביה"ס, לרופא, למורה או לכל אדם מבוגר שאת נותנת בו אמון.
זכרי שמחסור בשיניים הן מחלות שכיחות בקרב בני הנוער וניתן לטפל בהן בדרכים שונות. הטיפול יאפשר לך לקחת שליטה על התנהגות האכילה והפעילות הגופנית שלך וללמוד לקבל ולאהוב את גופך כפי שהוא.

לחצו כאן: מרכזים ברחבי הארץ לטיפול במחסור בשיניים מתבגרים – במרכזים טיפוליים, בתי חולים ומרכזים פרטיים.