
השתלה מיידית: השתלה המתבצעת מייד לאחר עקירת השן. בשיטה זאת אנו משתדלים לבצע עקירה כמה שפחות טראומטית לאיזור ומייד לאחר הוצאת השן מהמכתשית (האיזור בעצם שבו השן נמצאת) תבוצע השתלת שן במקום השן שהוצאה. לא בכל מקרה מומלץ לבצע השתלת שן שכזאת. העמסה מיידית: שיטה שבה מתקינים כתרים\גשרים\תותבות על שתלים שהושתלו, מייד עם סיום התקנת השתל. יש לציין ששיטה זאת לא מתאימה לכל מקרה.
על מנת שאפשר יהיה להתקין שתל דנטלי יש צורך בכמות מספקת של עצם לקליטת השתל במימד הגובה ובמימד העובי. הכמות המינימלית משתנה בהתאם לסוג השתל. שתל רגיל הוא בעובי של כ 4 מ"מ וגובה של כ 10מ"מ והדרישה היא שהם יהיו מוקפים סביבם בכמות מספקת של עצם בעת התקנתם. ישנם שתלים דקים יותר וקצרים יותר אך לא בכל מקרה ניתן להשתמש בהם לקבלת תוצאה פרדקטבילית (סבירות גבוהה להצלחה). כמוכן יש מבנים אנטומים המגבילים את האיזור בו ניתן לבצע שתלים:
כאשר השתלים שהותקנו בפי המטופל סיימו את תהליך האוסטאואינטגרציה - קליטה ע"י העצם, ניתן להתחיל בביצוע השיקום. כיצד מתבצע השיקום ע"ג השתלים? אתייחס במאמר לשיקום של כתרים על גבי שתלים למרות שגם בביצוע תותבת מוברגת FIXED HYBRID או תותבת נשלפת, ניתן להשתמש ב 2 השיטות באופן דומה לביצוע השיקום.
יש שתי שיטות מקובלות:
1. שיטה ישירה: התקנת מבנים, לרוב מבצעים גם חריטה והתאמה שלהם לפה המטופל ואז לקיחת מידה.
שתל דנטלי הינו תחליף מלאכותי לשורש שן המהווה בסיס לחיבור ועיגון אלמנט שיקומי כגון תותבת או כתר. שתלים דנטליים לרוב עשויים סגסוגת (תרכובת מתכות) טיטניום וצורתם דמויית בורג. מדובר בדרך הטובה ביותר הקיימת כיום להשלמה של שיניים שאבדו. השתל הבורגי מוחדר אל העצם האלואולרית Alveolar bone ע"י קידוח של חריר והברגתו של השתל פנימה כך שבסיום ההברגה השתל כולו מוקף ונמצא בעצם. החיבור של הטיטניום אל העצם יוצר קשר מבני ופונקציונלי בין העצם החיה לבין השתל. במקרים של חוסר עצם יתכן ונאלץ לבצע השתלת עצם BONE AUGMENTATION.
שם: | |
דוא"ל: | |
כמה אצבעות לאדם (ידיים)? | |