יום שישי, 27 ביוני 2008

ריח פה- Halitosis

מאת: דר' ריביצקי –
רופא שיניים בבאר שבע
"רסקו סיטי" כניסה א', חדר 304 , באר שבע. טל: 086279640
לפרטים באתר המרפאה: http://www.dmd.co.il


ריח פה הוא תופעה נפוצה מאד , אך לרוב ניתן לצמצם או לפתור אותה.
בניגוד לדעה הרווחת- מקורו לרוב בחלל הפה ולא בקיבה והוא נובע מפירוק החלבונים במקומות הבאים:

א. בגב הלשון- שאיריות מזון, הפרשות מחלל האף עלולות להצטבר על גב הלשון.החיידקים שנמצאים בסביבה מפרקים את החלבונים ותוצרי הפירוק מדיפים ריח רע.
ב. במרווח בין השיניים- גם שם עלולים להתפרק החלבונים ולגרום לריח רע
ג. לעיתים קיימות אבנים זעירות ומדיפות ריח רע בחריצי השקדים
ד. שחזורים לקויים – כגון כתרים ישנים או סתימות שבורות עלולים להוות מקור לריח פה
ה. מחלות חניכיים- עלולות לגרום לריח פה
סיבה אפשרית נוספת- צריכה מוגברת עישון ואלכוהול.

המלצות:

א. יובש הפה מגביר את הריח הרע, לכן מומלץ לשתות הרבה, לאכול ארוחות סדירות על מנת להגביר את הפרשת הרוק, להשתמש בשטיפות פה ללא סוכר או אלכוהול או ללעוס מסטיק ללא סוכר.
ב. לצחצח שיניים ביסודיות, כולל חוט דנטלי והברשת גב הלשון
ג. בדיקה תקופתית אצל רופא השיניים שלך תסייע בפתרון בעיית השחזורים הלקויים
ד. חייבים לציין, כי לפעמים הריח הרע הוא מדומה- לכן כדאי לשאול את האנשים הקרובים אליך,
האם הוא באמת קיים
ה.מומלץ להמנע מעישון וצריכת אלכוהול מוגזמת

ו. מרפאת שיניים היא מקום הגיוני להתחיל בתהליך הביקור
ז. רופא שיניים הוא האיש הנכון להתחיל בתהליך הבירור

תותבת רוקדת- גזירה משמיים?

מאת: דר' ריביצקי –
רופא שיניים באר שבע
"רסקו סיטי" כניסה א' , חדר 304 , טל 08-6279640
לפרטים באתר המרפאה: http://www.dmd.co.il

סיפור המתרפא:
"בעקבות מחלת החניכיים, נעקרו כל שיניה של א', בת 73 , בלסת התחתונה.
רופא השיניים שלה, התקין מה שנקרא – תותבת נשלפת- או 'פלטה' בשפת ה"עם".
כבר מהיום הראשון למסירתה, התותבת לא הייתה נוחה, חסרת יציבות וגרמה לפצעים.
הלעיסה הייתה לא יעילה, ובכל תנועת שרירי הפנים או בזמן הדיבור- היה חשש
לקפיצת התותבת מהפה. המתרפאה איבדה בטחון עצמי, ולא העיזה לדבר או לאכול
בציבור. לאחר כ-25 ביקורים במרפאה להתאמות, התפתח סכסוך בין הורפא והמטופלת:
לטענתה- התותבת בוצעה בצורה רשלנית, הרופא האשים את הפציאנטית בחוסר רצון
להסתגל. – מי צודק??? "

תותבות "רוקדות" – הן היא צרה מוכרת, ובמיוחד – בלסת התחתונה.
הסיבה לכך, היא שתותבת שלמה בלסת מחוסרת שיניים, נסמכת על החניכיים
בלבד, ללא תמיכה מהשיניים. במצב זה, הרופא מנסה לבצע התאמה מדויקת
ככל האפשר למבנה הפה, ו"מתפלל" שעקב ההתאמה המדויקת , יתקבל וואקום,
בדיוק כמו שמקבלים בגומיית וואקום ששמים על המקרר.
בלסת העליונה- זה לרוב עובד לא רע, אבל בלסת התחתונה- עקב רצפת הפה הרכה,
והלשון הדוחפת קדימה, קשה מאד עד בלתי אפשרי להשיג וואקום ויציבות.

יותר מכך, גם אם בתחילת הדרך התותבת מותאמת ויציבותה מושלמת,
ברוב המקרים, ככל שהזמן חולף, הלסתות קטנות עקב ספיגת העצם שנמשכת ללא הפסקה. ככל שזמן רב עובר אחרי העקירה, כך עצם הלסת נספגת יותר, התותבות מאבדות את התאמתן, "רוקדות" וגורמות לפצעים וקשיי לעיסה. היום , הדרך המקובלת למנוע אבדן תמיכת העצם היא ביצוע מספר שתלים מפוזרים בלסת בשלב מוקדם ככל האפשר, רצוי אפילו בו זמנית עם העקירות, מה שנקרא
השתלה מיידית ". השתלים שומרים על גובה העצם, וגם מייצבים את ה"פלטות". כך אין פצעים, אין "ריקודים", אכילה נוחה ויעילה, ובטחון העצמי של המטופל חוזר.

האם צריך אותו רופא לכתר ולשתל?

מאת : דר' ריביצקי
רופא שיניים
"רסקו סיטי" , כניסה א' חדר 304, באר שבע . טל 08-6279640
לפרטים באתר מרפאת שיניים : http://www.dmd.co.il



שאלה אקטואלית, הנשאלת מדי יום ביומו: האם חייבים שאותו רופא יבצע את השתלים ואת השיקום עליהם, או שעדיף שאחד יבצע שתל והשני כתר, בהתאם להכשרתם?
ובכן- לפחות מבחינת החוק- כל רופא שיניים בישראל רשאי לבצע את שני שלבי הטיפול , בתנאי שרכש הכשרה מתאימה ומרפאתו מצוידת כנדרש.

יש רופאים המעדיפים לבצע השתלות בלבד , יש כאלה מעדיפים לא להשתיל בעצמם, אלא רק לבצע את השיקום מעל גבי השתלים.
ויש כאלה- אשר מיומנים ומבצעים את שתי הפעולות גם יחד.

כל שלושת הגישות טובות ומקובלות, בהנחה שניתן להבטיח שיתוף פעולה הדוק בין הרופא "המשתיל" לבין הרופא "המשקם" לאורך שנים. כדאי לזכור, שהשתל אמור
לשרוד בפה עשר- עשרים שנה, לאורך כל אותה התקופה עלולים לצוץ מצבים, הדורשים תחזוקה או תיקון, ולכן יש צורך להבטיח ששני מבצעי העבודה "יהיו בסביבה".

אם אין שיתוף הפעולה לאורך שנים רבות בין הרופאים -באותם המקרים הנדירים בהם מתגלות בעיות בהשתלה- המתרפא בבעיה גדולה.

מתוך ראיה כוללת זאת, בשנים האחרונות יש יותר ויותר "משתילים" שמבצעים גם את שלב השיקום , ויותר ויותר "משקמים" , אשר מבצעים את ההשתלות שלהם בעצמם.
במקרים הנדירים של בעיות- קיים כנראה יתרון מסוים לביצוע כל העבודה "תחת קורת גג אחת. "

"שיניים ביום אחד"

מאת: דר' ריביצקי
רופא שיניים בבאר שבע .
"רסקו סיטי" כניסה א', חדר 304 , באר שבע. טל: 086279640
פרטים באתר המרפאה : http://www.dmd.co.il

לאחרונה- כל יום שומעים ברדיו :"הולכים לישון, מתעוררים עם שיניים ביום אחד".חלום ! (?)
ובכן- הדבר לא כל כך פשוט, לפעמים זה טוב, לפעמים לא- צריך להיזהר,להבין מה עושים לך,ולא להתפתות לפרסומת בלבד.
1.אם הטיפולים שלך הם מה שקרוי "משמרים" בלבד, כלומר -סתימות, טיפולי שורש וכד'- הדבר אפשרי, אין בעיות.
2.אם מדובר גם בכתרים- בד"כ אפשר להוציא אותך עם רוב הטיפולים, כולל כתרים זמניים, ולאחר מכן לסיים את הכתרים הקבועים, מידות וכד'.דברים לא מפחידים. אין בעיות.
3.אבל אם מדובר בעקירות והשתלות ושיקום עליהן- יש לקחת בחשבון מספר שיקולים:
בשיטות המסורתיות מקובל היה להמתין עד 6 חודשים לאחר עקירת השן החולה ורק אז לתכנן שתל דנטאלי. ואכן בחלק מהמקרים- נעשה זאת גם היום. יחד עם זאת, כאשר העצם לאחר העקירה נשארה "במצב טוב", אפשר ורצוי לבצע " השתלה מיידית", כלומר עקירה והשתלה בו זמנית, וכך לחסוך בזמן ולמנוע ניתוח נוסף והרדמה נוספת. יותר מכך- בחלק מהמקרים אפשרי לבצע את מה שקרוי " העמסה מידית " , כלומר שיקום זמני- מיידי על גבי השתלים הטריים. עדיין- גמר טיפול יערך תוך 3-12 חודשים.
אבל מס' 1: ישנן גם דעות, ששיקום מיידי על שתלים, מקטין באחוז מסוים (לא גדול) את
מידת הצלחת ההשתלות.
אבל מס' 2 : כאשר הטיפולים מבוצעים בהרדמה כללית, תכנית הטיפול היא בד"כ יותר
"אגרסיבית" בהשוואה לטיפול קונוונציונאלי , כלומר- אין אפשרות למשל לבצע סתימה
עמוקה ולהמתין להתפתחויות.ניגשים ישר לטיפול שורש. כך גם נעדיף לעקור שן עם עתיד
לא ברור, כי הרי במידה ונרצה לעקור אותה בעוד שבוע- לא ניכנס להרדמה מלאה פעם
נוספת.

דעה נוספת- Second opinion


מאת: דר' ריביצקי
רופא שיניים בבאר שבע .
"רסקו סיטי" כניסה א', חדר 304 , באר שבע. טל: 086279640

פרטים באתר המרפאה: http://www.dmd.co.il

לאחר שנבדק ע"י רופא שיניים, ביקש המתרפא לקבל דעה נוספת מרופא אחר. אבל- במקום שהדברים יתבהרו- הם הסתבכו: בכל מרפאה קיבל תכנית טיפול שונה, הצעת מחיר שונה, מה שנקרא- "כמספר רופאים- כך מספר הדעות".
המתרפא מבולבל: מי צודק? מהי התכנית המומלצת? האם הרופא שהציע תכנית של 50.000 שקל
הוא חמדן ומתכנן "להתעשר בקלות", ולעומתו- הרופא השני, שמציע "אותו הדבר בדיוק " ב- 5000 שקל הוא צדיק, ש"מסתפק במועט" ? (אני אישית לא מאמין בצדיקים ).
או אולי ההפך הוא הנכון- "החמדן היקרן" הוא מומחה גדול שהציע את הטוב ביותר, וה"צדיק הזול"
סתם "חפפן" שלא מבין כלום?
התשובה אינה פשוטה. תצטרך לסמוך על החושים, השכל הישר לשקול מספר גורמים בבואך להסכים לתכנית הטיפול המוצעת:
1. ראשית כל- קבלת " דעה השנייה - Second opinion " היא מעשה נכון, אתי ולגיטימי. רופא הבטוח בעצמו, לא יראה בכך "עלבון" או הבעת "אי אמון". יותר מכך, על פי חוק זכויות החולה הינך זכאי לקבל כל החומר כולל צילומים. אף אחד לא יודע הכל, ויעוץ נוסף יאפשר לך לההנות מידע של יותר ממומחה אחד.


2. קבל משני הרופאים תכניות טיפול כתובה ומפורטות, (טיפולים ומחירים), בקש לקבל הסבר מנומק בנוגע למהות הטיפול ,חלופות אפשריות, דאג שכל תכנית תסתמך על צילומי רנטגן וצילומי פוטו של הפנים והשיניים. לצורך השתלות, נדרש לרוב גם צילום CT . אל תסמוך על אמירה סתמית "טיפול לכל הפה", "זה אותו דבר" וכד'. תכנית טיפול שנקבעה ללא צילום וללא דיון מעמיק בחלופות- היא כשלון ידוע מראש.


3. השווה בין התכניות , הרופא אמור לעזור לך בזאת. ייתכן, שגם התכנית הזולה וגם היקרה נכונות, ושתיהן "סוג א'" , אך אחת היא "מכונית עממית חמודה" והשנייה – "ג'יפ גדול ומפואר". בחר את המסלול שמתאים לך


.4. ככלל- אין "ארוחות חינם". לא תמיד מחיר גבוה מהווה ערובה לאיכות, אך מחיר נמוך או "טוב מדי"-הוא תמיד וללא יוצא מן הכלל ערובה לאיכות נחותה.


5 . ההבדלים במחיר עשויים לנבוע גם מהכשרתו ומומחיותו של הרופא, הוותק והגישה הטיפולית. סביר להניח שקבלת טיפול במרפאה מודרנית ונקייה, אצל רופא שמשאיר זמן מספיק לכל מתרפא שווה מעט יותר. גם איכות הציוד והחומרים משתנים בין מרפאה למרפאה, ויש לכך מחיר כלכלי. דוגמא בולטת- היא שימוש במכשירי רנטגן דיגיטלים , החוסכים בין 70% ל- 90% קרינה. במרפאות מודרניות ישנם היום אפילו מכשירים דיגיטאליים לצילום פנוראמי, אשר בריאים יותר עבורך, יחסוכו בזמנך וישפרו את בטיחות הטיפול. . ברור- שזה שווה (ועולה) מעט יותר.
הפרשים של 10-15% בין רופאים בעלי אותה רמה ותכניות טיפול באיכות זהה מקובלים בשוק.


יום ראשון, 22 ביוני 2008

יישור שיניים - אורתודונטיה - אפשרי בכל גיל

שיניים ישרות- אורתודונטיה
מאת: דר' ריביצקי
רופא שיניים בבאר שבע .
"רסקו סיטי" כניסה א', חדר 304 , באר שבע. טל: 086279640

לא פעם נשאלתי על ידי מתרפא בוגר: "האם ניתן ליישר את השיניים שלי?" , והתשובה בדרך כלל מפתיע- אין הגבלת גיל , וניתן ליישר את השיניים גם למבוגרים וגם לילדים. המגבלה לגבי המבוגרים היא לרוב הזמן הארוך יחסים (כשנה +) .

Orthos -ישר , Odons – שיניים, שתי מילים יווניות, אשר חוברו יחד ל- Orthodontics – יישור שיניים . זהו מדע, העוסק בתיקון "לקויי סגר" - כלומר בסידור מחדש של שיניים צפופות מדי, מרווחות מדי, בולטות, עקומות וכן- בתיקון יחסים לא תקינים בין הלסתות.

בעיני הציבור הרחב מוכר יישור שיניים כאמצעי לשיפור בעיות אסתטיות בעיקר, אך יש לאורתודונט
(רופא העוסק ביישור השיניים) תפקיד בפתרון בעיות לעיסה , בעיות דיבור, נשימה ופתרון לבעיות החניכיים. השיטה

מצבים הנ"ל עלולים להיות תורשתיים, אבל קיימות סיבות נוספות להתפתחות לא תקינה- הרגלים כמו
מוצץ או מציצת אצבע עד גיל מאוחר, עקירות מוקדמות דמי של שיניי החלב, או חבלה.

אם המטרה היא הזזת שיניים בלבד, השימוש הוא לרוב ב"טבעות" מודבקות , אך למקרים מורכבים
יותר של שינוי יחסי הלסתות או הכוונת הגדילה וההתפתחות, משתמשים בשילוב של מכשירים
נשלפים "פלטות" וקבועים "הטבעות".

לאחרונה פותחו גם שיטות (יקרות יותר לצערנו) אשר מאפשרות טיפול אורתודונטי "בלתי נראה"
מבחינה אסתטית.

שיניים , חניכיים בהריון

שיניים, חניכיים והריון
מאת: דר' ריביצקי
רופא שיניים בבאר שבע .
"רסקו סיטי" כניסה א', חדר 304 , באר שבע. טל: 086279640
רגישות מוגברת בחניכיים, דימומים ונפיחויות, ולפעמים אף מעין "גידולים" על גביהחניכיים- אלו תופעות נפוצות בתקופת ההריון. מצב זה, המוכר כ"דלקת חניכיים של הריון",ו"גידולי הריון", עלול להופיע אצל כמחצית הנשים, ומקורו בשינויים ההורמונאליים , וכן בעלייה בזרימת הדם בגוף בהריון. בנוכחות השינויים הנ"ל, החניכיים מגיבות "באלימות" גם ללכלוך קטן ביותר ומפתחות דלקת. (גידולי ההריון אינם מסוכנים ובד"כ חולפים לאחר הלידה). דלקת חניכיים של הריון עלולה להופיע גם אצל נשים, המקפידות היטב על ניקיון השיניים.

האם המצב מסוכן? אכן כן.

א. הסכנה המיידית היא התפתחות דלקת חניכיים מתקדמת, שתוצאותיה הן הרס ואבדן רקמת החניכיים "הוורודה", החיצונית. מצב זה עלול להביא לפגמים אסתטיים , המצריכים לעיתים ניתוחי חניכיים. הפגמים עלולים להשאר לצמיתות.

ב.במקרים חמורים יותר, הדלקת החיצונית מסתבכת לדלקת כללית במנגנון האחיזה של השיניים ומתרחש הרס עצם הלסת . שיניים אשר איבדו את העצם המאחזת- הופכות לניידות ולעיתים קרובות – נעקרות.

ג.לידה מוקדמת- אפילו במקרים של דלקת קלה, חיידקי הפה עלולים לחדור למחזור הדם דרך החניכיים. כתגובה לזיהום, הגוף מייצר חומרים כימיים, העלולים לתת "פקודה" להתחלת הלידה . על פי מחקרים מעודכנים, הסיכון ללידה מוקדמת או ללידת תינוק משקל נמוך שווה אצל נשים מעשנות, שתייניות אלכוהול ונשים הסובלות מדלקת חניכיים.

מה לעשות?
א. המניעה- צחצוח קפדני ונכון, וביקור אצל רופא השיניים שלך לפחות כל 3 חודשים.
ב. ניקוי שיניים וסילוק אבנית אצל שיננית מספר פעמים במהלך ההריון, בהתאם להמלצות הרופא שלך. ניתן לבצע ניקוי בכל תקופת ההריון .( טיפול רגיל אשר אינו דחוף, מומלץ לבצע בחודשים 4-6).
ג. חשוב ליידע את רופא השיניים שלך כי הינך בהריון