למטופל נותרה צלקת גדולה בראש בעקבות ניתוחהשתלת שיער
שיער ראשינו הוא עטרתהראש. כפי שמראה שיער מטופח עשוי לתרום מאוד למראה אסטטי, ולדימויינו העצמי כךחסרון בשיער עלול להביא לפגיעה קשה בכל אלו. אי לכך בשנים האחרונות יותר ויותראנשים מבצעים ניתוחים לצורך השתלת שיער, ובכך הם מקווים להחזיר עטרה ליושנה. נשאלתהשאלה האם במצב בו לא יידעו הרופאים מטופל כי הניתוח עלול להרע את מצבו ולהותירבראשו צלקות קשות הם יהיו אחראים ברשלנותרפואית?
בימ"שהשלום בחיפה קיבל תביעת רשלנות רפואית של מטופל שעבר ניתוח השתלת שיער ונותר עםצלקת גדולה בראשו. ביהמ"ש קבע כי הנתבעת כשלה בחובתה ליידע את התובע בדברהסיבוכים והסיכונים אשר טמונים בניתוח להשתלת השיער, ובעיקר בנוגע לגודלה של הצלקתאשר עלולה להיוותר במקום בראש ממנו נלקח השיער המושתל. עם זאת דחה ביהמ"ש אתטענותיו של התובע כי מעשי הרופאים מהווים עוולת תקיפה, וכן דחה טענותיו כי הנתבעתהפרה התחייבותה באשר למספר השתלים שאמורים היו להיקלט בראשו.
מעשה בארנון יליד שנת 1971, מנהל מרכזיםלספורט ובריכות שחייה, אשר סבל משיער דליל. הוא פנה אל קליניקה אריאל לאחר שנתקלבפרסומיה כדי לעבור ניתוח להשתלת שיער. ארנון ניפגש מספר פעמים עם מנהלה שלהקליניקה, ובמהלכן של הפגישות הציג המנהל בפני ארנון את שיטת הניתוח, את מהותו שלההליך ואת התועלת אשר צפויה אחריו. לפני ההשתלה אף התחייבה הקליניקה במסמך חתום כיהינה אחראית לקליטתם של תשעים אחוזים מן השתלים אשר יושתלו בראשו של התובע.
הניתוח בוצע בחודש ינואר שנת 1998 לאחר שארנון חתם על טופסי הסכמה. משחלפוכעשרה חודשים במהלכם ארנון ראה כי שיערו אינו צומח כמובטח, והצלקת אשר נותרהבאיזור ממנו נלקח השיער להשתלה הינה מאוד רחבה, פנה אל מנהלה של הקליניקה אשר הציעכי ארנון יעבור ניתוח נוסף בחינם, וזאת במטרה להשיג שיפור במראה של הצלקת ולהביאלעיבוי השיער. ארנון עבר את הניתוח השני, אך למרבה התדהמה שערו לא צמח, והצלקת אףהתרחבה.
בגין מאורעות אלו הגיש ארנון תביעתרשלנות רפואית כנגד קליניקה אריאל, בה טען כי הנתבעת הפרה את ההתחייבויות שלהכלפיו בנוגע לכמותם של השתלים אשר אמורים היו להיקלט ובנוגע לגודלה של הצלקתשנותרה באיזור תורם השיער. לטענתו, רק עשרה אחוזים מן השתלים נקלטו לעומת תשעיםאחוזים אליהם התחייבה, וכמו כן הובטח לו לפני שנותח כי לאחר הניתוח תישאר בראשובמקום ממנו נלקח השיער להשתלה צלקת שהינה זעירה מאוד דמויית שריטה, אך בסופו שלדבר נותרה צלקת מכוערת וארוכה אשר מקנה לו נכות.
יתרה מזאת, התובע טען כי ביצועו של הניתוחע"י הנתבעת מהווה אף תקיפה, שכן הוא לא העניק הסכמה מדעת לביצועו. לדבריו,במהלכן של הפגישות הקודמות לניתוח, ולמעשה בשום שלב לא ניתנו לו הסברים אודותסיכוני הניתוח, כולל היוותרותה של צלקת מכוערת וגדולה כפי שארע בפועל. התובע הוסיףכי המנתח כלל לא דיבר איתו טרם הניתוח, והחתימה על טופסי ההסכמה נעשתה אחרי שניתןלו כדור להרגעה, ולפיכך היה מטושטש ולא היה מודע למעשיו.
מנגד הכחישה הנתבעתאת המיוחס לה וטענה בראש ובראשונה כי הניתוח הסתיים בהצלחה, אך שיערו של התובעהמשיך לנשור עקב בעייתו הבסיסית, שכן השתלה אינה מביאה להפסקתה של הנשירה. לדבריה,ניתוח נוסף בוצע לא בשל כשלים מצידה, אלא בשל נשירה טבעית. בנוסף טענה כי הצלקתשנשארה אצל התובע היא סבירה בגודלה ובצורתה, והוסבר לתובע במהלכן של הפגישות לפניהניתוח כי בלתי אפשרי לחזות מראש את גודלה של הצלקתשתיוותר. כמו כן לטענתה, המנתח שוחח עם התובע לפני הניתוח והסביר לו את כל סיכוניהניתוח אשר היו אף מפורטים בטופסי ההסכמה עליהם חתם בהיותו דווקא צלול.
ביהמ"ש קיבל את התביעה בחלקה. ראשית ביהמ"שקיבל את טענותיו של התובע בנוגע להפרת התחייבותה של הנתבעת באשר לגודלה של הצלקתשעתידה היתה להישאר בראשו. ביהמ"ש האמין לתובע כי נאמר לו כי בעקבות הניתוחתישאר באיזור הראש התורם אך ורק צלקת שהינה עדינה וזעירה, וכיוון שבפועל על פניונותרה בראשו צלקת שכלל וכלל אינה עדינה או זעירה בלשון המעטה יש מקום לקביעה כיהיא הפרה את התחייבותה כלפי התובע בעניין זה.
בנוסףקבע ביהמ"ש כי הניתוח בוצע ללא הסכמה מדעת של התובע שכן הוכח שהתובעת כשלהבחובתה לידע את התובע אודות סיכוני הניתוח, ובעיקר אלו הנוגעים לגודלה של הצלקת.ביהמ"ש קבע כי במהלכן של הפגישות לפני הניתוח מעולם לא נאמר לתובע דבר עלאפשרות היוותרותה של צלקת כה גדולה, ואף לפני ניתוחו התובע לא עבר בדיקה ע"יהמנתח, והוא לא מסר לו מידע בעל פה אודות הסיכונים. יתרה מזאת, התובע הוחתם עלטופסי ההסכמה לאחר שניתנה לו תרופת טשטוש והרגעה, והוא היה שרוי במצב אשר לא מאפשרקבלתן של החלטות. בהתנהלותה זו קבע ביהמ"ש התרשלה הנתבעת, ואף פגעהבאוטונומיה של התובע.
עםזאת דחה ביהמ"ש את טענותיו של התובע ככל הנוגע לתקיפה וקבע כי לפי הפסיקהשימוש בעוולה זו הינו מצומצם ומיוחד רק למקרים שהינם חריגים, בין היתר בהם למטופללא ניתן כל מידע באשר לסוג הטיפול הצפוי. ביהמ"ש אף דחה את טענותיו כי הנתבעתהפרה את ההתחייבות בנוגע למספר השתלים הנקלטים וקבע כי לאור חוות דעת מומחה הנתבעתמספר השתלים הנקלטים היה סביר, והתובע לא הוכיח אחרת.
תא(חי') 23042/00 ש.א נ' קליניקה אריאל בע"מ
